למנצח. גם זה המזמור בברחו אמרו:

בשיחי. הוא סיפור התלאות:

מפחד אויב. זה שאול שמבקש נפשו:

מסוד מרעים. מקבוץ מרעים ונקרא הקיבוץ סוד לפי שמתקבצים בעלי הסוד והעצה יחדיו במקום שיאמרו כל אחד סודו ועצתו ותצא ההסכמה מביניהם כאחד:

מרגשת. מהמון:

לירות במסתרים תם. על עצמו אמר שהיה הולך בתמימות ולא הרע לאחד מהם:

ירהו. יורו בו החצים פתאום כלומר האדם שיורו בו חץ פתאום שלא ישמור ממנו כך אם לא הייתי נשמר מן המלשינים אותי:

ולא ייראו. הם אומרים במסתרים ולא ייראו מכל הרואה אותם:

יחזקו. הדבר רע שידברו עלי לשאול יחזקו אותו בטענות חזקות:

מוקשים. ללכדני בהם ואותם המספרים עלי רע במסתרים חשבו בלבבם מי יראה לנו כי לא יחשבו שאלהים רואה אותם ולא יראו ממנו, ואע"פ שהיו בהם שהיו אומרים הדברים הרעים בגלוי כמו דואג האדומי והזיפים היו בהם אנשים גם כן שהיו יראים לספר רע על דוד בגלוי כי היו חושבים שיסופר לו והיום או למחר כשימלוך ויהיה הכח בידו יגמלום כרעתם:

יחפשו. אמר כל אלה המלשינים והמספרים רעות אני תוך ומרמה ועול הם ויחפשו ויחקרו בלבם עולות ומרמות:

תמנו חפש מחופש. תמנו כמו תממו הנו"ן במקום אות הכפל פירוש כולו חפשו מחפש:

וקרב איש ולב עמוק. כלומר כל מה שיוכל להתחשב בקרב איש הכל בלבם שלא יוכל שום אדם להעמיק יותר מהם:

וירם. בפת"ח הוי"ו עבר במקום עתיד כמנהג הלשון בדברי הנבואות ברוב, אמר כמו שהורו לי הם חן דבריהם כן יורם אלהים חן פתאום ויהיו מכותם פתאום. ופתאום משמש לפניו ולאחריו:

ויכשילהו. הכינוי טרם זכר המכונה והיא לשונם אמר הם הכשילו לשונם על עצמם כלומר דבריהם הרעים שדברו עליהם ישובו:

יתגודדו כל רואה בם. מרוב מהומתם ומעלתם יתנודדו ויחרדו כל הרואים המהומות ויראו האלהים:

ויראו. אז יראו כל אדם אלהים כי ראו כל הנקמה שעשה בהם:

ויגידו פועל אלהים ומעשהו השכילו. שיבינו וישכילו כי אלהים שופט ומשגיח:

ישמח. אמר על עצמו כי צדיק היה בריבו ולחנם היו רודפים אחריו:

וחסה בו. עוד ויחסו בו אחר כי ראה נקמתו באויבים. וי"ו וחסה במקום כי או כאשר כלומר עתה בראותו נקמת האויבים ישמח:

וכן כל ישרי לב יתהללו. כמו שאתהלל אני בו: