תפלה. זה המזמור חברו דוד בעודנו בורח מפני שאול ואמר דוד תפלה זו לאל יתברך שישמרהו ויושיעהו מיד מבקשי נפשו: ואמר כי עני ואביון אני. הכפל לחזק, וקרא עצמו עני, כי עני היה באותן המקומות שהיה הולך ולא היה לו סיפוקו אם לא שהיו עוזרים אותו קרוביו ואנשי יהודה בסתר, או הימים אשר היה עם אכיש שהיה מתפרנס משלל האומות:

שמרה. השי"ן נקרא בקמ"ץ וגעיה עם הקמ"ץ להורות כי כן נקרא ולא בקמץ חטף והוא צווי כמו שמרה זאת לעולם (דהי"א כט, יח) זכרה לי אלהי לטובה (נחמיה יג, לא) שהם חטופים כמשפט, אבל זה נמשך בשי"ן בטעם להאריך נועם הניגון. וכן (מזמור טז, א) שמרני אל כי חסיתי בך:

כי חסיד אני. יש תמיהים איך קרא דוד עצמו חסיד, ואין בזה תימה כי חסיד היה עם האלהים ועם אנשים אף על פי שלפעמים הוא חוטא לבו היה ישר ומתחרט בחטא ולא היה מתפאר אלא כנגד אויביו שהיו מריעים לו והוא אינו מריע להם, אבל מטיב להם והם שמחים לאידו והוא שמח לטובתם וכן שאול שהיה רודפו הצילו פעמים וכן לשאר אויביו היה מתחסד עמהם אם כן אין בזה תימה:

הבוטח אליך. כאלו אמר אתה אלהי הושע עבדך הבוטח אליך. ואליך כמו הבוטח בך:

כל היום. כלומר תמיד כל היום כלומר קריאתי אינה לעוזר אחר אלא אליך לפיכך חנני:

שמח נפש. שהוא ביגון ואנחה שמח אותה:

נפשי אשא. דרך תחינה בכל לב, או דרך מנחה או דרך תקוה ותוחלת:

טוב. לכל הבריות כמו שכתוב טוב ה' לכל:

וסלח. לחטאים:

האזינה. תחינות רבות שאני מתחנן לפניך:

כי תענני. לפניך אקראך ביום צרתי כי ידעתי שתענני כי כל קורא אליך בלב שלם אתה עונה כי אינך כאלהים אחרים שקוראים להם עובדיהם ולא יענו, לפיכך אמר אחריו אין כמוך באלהים והאלהים הם השמש והירח והככבים ועובדיהם סבורים שהם יכולים להציל הצועק והם אף על פי שיש להם ממשלה בתחתונים אינם אלוהות:

אין כמוך. בהם כי הם שלוחים ואתה שולח ואין בידם לעשות אלא כפי שהם מצווים:

ואין. בהם שיעשה כמעשיך כי הם אינם עושים אלא כפי מצותך:

כל. בזמן הזה יש איזה אומות טועים בעבודתם באלהים רבים אבל יהיה עוד זמן שכל הגוים אשר עשית יכירו כי אתה עשית ויבואו וישתחוו לפניך כי יכירו כי אתה אדון הכל:

ויכבדו לשמך. לא לשם זולתך וזה יהיה בזמן משיחנו:

כי. יכירו אז כולם כי אתה גדול על כל אלהים ואתה שעושה נפלאות כשיראו שתעשה נפלאות עם ישראל בהוציאך אותם מביניהם אז יכירו כי אתה אלהים לבדך:

הורני. אף על פי שאני יודע כי אתה אלהים לבדך מדרך הקבלה ובמעט ידיעתי אני מתחנן לפניך שתורני דרכיך ותוסיף לי ידיעה בחכמת יצירתך וכי כולם עומדים בכחך וכשאדע זאת הידיעה שהיא חכמת הטבע אהלך באמתך שהיא חכמת האלהות: ואמר אהלך. כלומר יהיה לי דרך ללכת בה אע"פ שלא אוכל להשיג לבבי ליראה שמך, שלא יהא לבי פונה אילך ואילך אלא יחד אותי ליראה שמך ולא אירא מבני אדם אלא שמך לבדך אירא:

אודך. ואז כשתיחד לבבי אליך אודך בכל לבי שלא יהיה מקצת לבבי ומחשבתי לזולתך אלא בכל לבי אודך ואכבדה שמך לעולם:

כי. והדין עלי שאודך ואכבדה שמך כי חסדך גדול עלי יתכן לפרשו על שעבר שהצילו כמה פעמים מיד אויביו ומיד שאול שבקשו להורגו:

ומשאול תחתיה. פירוש הקבר ובאומרו תחתיה הוא כפל הצרה כי כל שאול הוא תחתיה אלא אמר תחתיה לרבות ויש לפרש הפסוק על העתיד:

והצלת. כמו ותציל ויש מפרשים משאול תחתיה מדין גיהנם:

אלהים זדים קמו עלי. הרודפים אחרי בזדון ולא מוכרחים ואנוסים כי רבים היו שונאי דוד והיו רודפים אותו ברצונם בזדון:

ולא שמוך לנגדם. כלומר שקמו עלי ובקשו נפשי לא פחדו ממך שתשלם גמולם:

ואתה ה' אל רחום וחנון. שתרחם עלי:

וחנון. שתטיב לי:

ארך אפים. אם חטאתי הארך אפך לי ולא תענישני עד שאשוב בתשובה שלימה לפניך ותסלח לי כי מדתך ארך אפים: וכן אתה רב חסד ואמת. תרבה לי חסדך ואמתך. והאמת עם דוד הוא לקיים לו דברי המלוכה:

פנה. כאדם הפונה מעסקיו ונותן עיניו בדבר אחר:

לבן אמתך. זכר האם לפי שהיא עיקר היצירה כי גידול העובר בימי יציאתו בבטן האם הוא ושם מתגדל ונוצר זמן הקצוב גם אחר יציאתו ניזון בשדי האם לפיכך טבע האם נקשר בבן יותר מטבע האב כי מעשי האדם הן לטוב הן לרע אע"פ שהם בבחירת האדם לפי למודו יהיו מעשיו ויש בהן קצת גם כן בטבע יצירתו. אמר אני עבדך משני פנים אחד שהרגלתי עצמי בעבודתך ועוד כי היה בטבעי ג"כ כי אמי היתה אמתך:

עשה עמי אות לטובה. זהו המלוכה והוא יהיה אות לטובה לשונאי כי אתה בחרת בי מאז:

ויבושו. כי יראו כי אתה עזרתני ונחמתני: