שירו. יאמר איש לאחיו שירו לה' שיר חדש שקבץ אתכם מבבל ואמר חדש כלומר שתתחדשו לו שיר זולתי המזמורים והשירים הנכתבים וכפל עוד:

שירו לה' שיר חדש. לחזק, וזה המזמור חברו כשהעלה הארון מבית עובד אדום עם מזמור הודו לה' קראו בשמו אלא שיש ביניהם שינוי מעט וחדש בזה שיר חדש לפי ששנה אותו בזה הספר על קיבוץ גליות:

כל הארץ. כל יושבי הארץ:

מיום ליום. ר"ל תמיד בכל יום: וטעם בשרו, זה לזה אף על פי שכולם ידעו כאחד הישועה מכל מקום יהיה סיפור הישועה חביבה בעיניהם בכל יום ויום כאילו נהיתה אז כי הבשורה היא חידוש הסיפור והוא ערב על האדם ביום שמעו ואחר כך הולך ומתמעט הערבות ההוא, ואמר כי בכל יום ויום ערב הסיפור הישועה כאלו אותו היום הוא יום בשורה:

ספרו. כבודו שכבד אתכם לעיני העמים שהייתם נבזים ושפלים ביניהם:

אלהים. הם המלאכי' יגדלוהו וירוממוהו ויהללוהו וטעם זה הסיפור כי אז יודו כל העמים בו וישראל הם שיודיעו בעמים כי הוא גדול ומהולל:

כי כל אלהי העמים. שהיו עובדין לשעבר השמש והירח והככבים הם אלילים כלומר כאין הם נדו כי הוא עושה אותם וזהו וה' שמים עשה:

הוד והדר. הם הככבים יכירו בגדולתו ויתנו הוד והדר לפניו:

עוז ותפארת. יתנו במקדשו והוא השמים שהם מעון קדשו והם יודו שהוא אדון על הכל:

הבו לה' בני אלים. תנו לו בפיכם כבוד ועוז וכן תנו לו הכבוד במעשה שתשאו לו מנחה:

בחצרותיו. והם חצרות בית המקדש לכבוד שמו:

בהדרת קודש. בבית המקדש שיהיה מהודר ומקודש על כל בתים:

חילו מלפניו כל הארץ. שלא חלתם ולא יראתם מפניו עד עתה ובראותכם נפלאותיו חילו מלפניו:

אמרו. אמר משפחות עמים הבאים לבית המקדש בשובכם לארצכם אמרו בגוים ה' מלך והארץ שוקטת: זה אף תכון תבל בל תמוט. כי תכירו מלכותו כי הוציא עמו מהגלות בכבוד גדול כי אף מלכי פרס ומדי שלחום אל ארצם תראו שהוא מושל על הכל ותכירו במשפט שעשה בגוים שבאו על ירושלים כי הוא מושל ולו המלוכה, אף עוד תכירו מלכותו כי תכון תבל בל תמוט כי כל העולם הם בשלוה לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה:

ידין עמים במישרים. כי שפט העמים ביושר וכלה הרשעים שבהם:

ישמחו. שמחת השמים וגילת הארץ ורעם הים ועלזות השדה ורננת העצים, הכל דרך משל על שמחה הגדולה שתהיה מפני השלום הגדול שיהיה בעולם והטובה הגדולה שתהיה:

ומלואו. דגי הים:

שדי כמו שדה ר"ל השדה והמדבר:

וכל אשר בו. חיות המדבר:

כי בא. השני הוא פירושו של ראשון והכפל לחזק: