תולדות יעקב. מקרים שקרוהו בטעם מה ילד יום.

נער. משרת.

דבתם רעה. מה שהיו דברים שהיה רע ומגונה הנה אותם הדברים הביא יוסף אל אביהם ר"ל שספרם לו.

בן זקונים. הוא כמו ילד זקונים לפי הפשט וזה שכבר היה יעקב זקן כאשר הולידו כי אז היה בן צ"א שנה אל שכאשר יפורש העניין כן הנה יסופק על זה וזה שכבר היה זקן גם כן כשנולדו הרבה משאר בניו כי היו בהם שלא היו גדול מיוסף כי אם שנה או שנתים או שלש או ארבע או חמש ואין ספק שכבר היה יעקב זקן כשהיה בן פ"ו שנה. ובכלל הנה כולם היו בני זקונים כי כבר היה יעקב יותר מע"ז שנה כשנולד ראובן ואם אמרנו שהרצון בזה שהוא היה יותר זקן כשהוליד יוסף ממה שהיה כשהוליד שאר בניו הנה זה בלתי צודק כי כבר היה יותר זקן כשנולד בנימן. ואחשוב שזה הספק יותר כשנאמר שיוסף היה ליעקב מדרגת בן זקונים שבא אחר היאוש ולזה תקשר יותר אהבת האב בו וכן היה עניין יוסף כי הוא היה ליעקב מרחל שהיתה היותר אהובה אצלו אחר היאוש. ולזה היתה נקשרת אהבתו בו. וראוי שתדע שלא יתכן לפי הפשט שיפורש זקונים מענין חכמה כטעם זקנים משער שבתו שאם היה העניין כן לא היה אומר אלא כי בן זקונים הוא ולא יאמר כי בן זקונים הוא לו וזה מבואר בנפשו כי יראה מזה המאמר שאיננו בן זקונים במוחלט אך הוא בן זקונים לו ואם היה חכם הנה יקרא חכם ו=במוחלט לא בסמיכות ליעקב וזה ממה שירה על אמתת מה שפירשנו בזה אלא שעל כל פנים כבר נמשך מיתרון אהבת יעקב לו שהשגיח בו השגחה נוספת להביאו ולהשכילו מסודות הנמצאות עד שהיה בזאת המדרגה מהחכמה והתבונה שאמר עליו פרעה אין נכון וחכם כמוך.

השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחים לי. רמז ליעקב ואשתו ואחד עשר בניו.

שמר את הדבר. המתין. וכמוהו השומרים את דברי.

ויתנכלו. חשבו עליו מחשבות רעות.

לא נכנו נפש. לא נכנו מכת נפש.

ויפשיטו את יוסף. סבבו שיפשיט יוסף את כתנתו מעצמו בתחבולה ובמרמה וזה שאמרו לו שיפשוט אותה לסבה מה והוא האמינם.

ארחת ישמעאלים. שיירה שהיתה הולכת באורח ולזה נקראת ארחת ישמעאלים שהוא בינוני מפועל קל.

נכאת וצרי ולוט. הם דברים יקרים ונכבדים. והנה סבב הש"י שימכר יוסף לסוחרי' נכבדים שהיו נושאי' סחורות חמודות למעלת יוסף.

מה בצע. מה תועלת.

אנשים מדינים. הם הישמעאלים שזדכר כי המדינים נקראו ישמעאלים כמו שביאר החכם א"ע.

וישלחו. פרשו בו שחתכות בחרב מענין שלח רוצה לומר חרב וכמוהו באיוב בשלח יעבורו והוא מבואר שהחתיכה בחרה אינו דומה לקריעה שתהיה מהחיה. ולזה יהיה נכון ששלחו אותה ליעקב ביד איש אחד כי לא רצו לנשאה בידיהם.

כי ארד אל בני אבל שאולה. ר"ל שזה האבלות לא יסור ממני עד שאמות ואהיה בקבר שהוא נקרא שאול וזה כי בטן הארץ השפל יקרא שאל כמו שבארנו באיוב בפסוק ערום שאול נגדו. ולפי שהקבר יעשה בבטן הארץ קראו שאול. וכן אציעה שאול הנך להיותו במקום שפל.

ויבך אותו אביו. ר"ל שאביו לבדו בכה אותו ולא בכה זולתו מבניו ובנותיו עמו כי כלם היו שונאים אותו וזהו מה שלמדנו בהכפל זה וכבר אמרו ז"ל שזה המאמר שב אל יצחק שהוא בכה על צער יעקב כי לא היה יכול לגלות לו שיוסף חי עדיין שהם החרימו כל מי שיגלה זה הסוד וזה דרך דרש. והוא אפשר שיצחק גם כן בכה ואותו והנה נעלם מיצחק ומיעקב זה העניין וחשבו שהיה יוסף מת ולא נתגלה להם בנבואה כי האבל הוא סבה להפסק הנבואה.

והמדנים. הם המדינים והישמעאלים שזכר תחלה.

שר הטבחים. שהיה ממונה לצוות להרוג האנשים ולהגיע להם העונש הראוי על מרים. ולזה תמצא שהוא שם מעצמו יוסף בבית הסוהר כי הוא שליט על זה.