שנתים ימים. הם שתי שנים. וזה החשבון ידמה שהיה מעת צאת שר המשקים מהסוהר ובסוף השתי שנים חלם פרעה זה החלום.

ודקות בשר. הוא מעניין הדלות והרקיקות. והנה היו שבע הפרות בריאות. משל לשבע שני השבע. ושבע הפרות דלות הבשר שעולות אחריהן. משל לשבע שני הרעב שיבאו אחריהן ואכילת הפרות דקות הבשר את הבריאות הוא משל שתבואת שני השבע תאכל בשבע שני הרעב וזה ממה שספר פרעה אחר זה ולא נודע כי באו אל קרבנה הוא לאות שלא יודע השבע בארץ מפני הרעב שיהיה אחרי כן וזה ממה שחייב שיתקבצו אוכל השנים הטובות כדי שיהיה מזון מוכן להם בשני הרעב כמו שיעץ יוסף לפרעה. ולזה היתה זאת העצה באופן מה מפתרון החלום ומשל השבולים הוא יותר מיוחד בזה כי הוא היה בנושא בעינו אשר היה בו הפתרון.

ותפעם רוחו. מרוב המבוכה אשר היתה נוטה מחשבתו פעם לדבר אחד ופעם לדבר אחר בעניין פתרון זה החלם במדרגת האיש הנבוך. והנה היתה רוחו במדרגת הפעמון שיכה פעם לצד אחד ופעם לצד שני והיה זה הענין הוא מסגלת החלומות הצודקים ר"ל שיגיע מהם התפעמות הרוח לפי שכבר ישער האדם בהם שהם צודקים. ועוד כי מפני התבודדות הנפלא שהיה לדמיון מבין כחות הנפש עד שקבל זה השפע יגילו לו זה ההפעלות כמו שביארנו בספר מלחמות יי'.

חרטומי מצרים. הם המכשפים.

ואין פותר אותם לפרעה. ר"ל שלא היה אחד מהם פותר אותם באופן שיתישב הפתרון ההוא בלב פרעה.

את חטאי אני מזכיר. ר"ל כבר יביאני ההכרח להזכיר חטאי כדי שאודיע למלך מי יתכן שיפתור לו חלומותיו.

ויגלח ויחלף שמלותיו. לכבוד המלך.

תשמע חלום. הוא הווה והרצון בו שאתה שומע חלום ומבין אותו לפתרו.

בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. הורהו בזה שאין בבחירתו לפתור לפי מה שירצה אבל יפתור לו לפי מה שיראוהו מן השמים ולזה התפלל לשם יתע' שיהיה פתרון החלום שלום פרעה.

צנומות. קשות ויבשות שלא נשאר בהם כי אם מעט זולת הסובין.

ירא פרעה איש נבון וחכם. הנה הוצרך לזה כדי שיהיה על הפקידים וישגיח במה שיעשוהו עד שלא יוכל אחד מהם לגנוב דבר. ולזה הוצרך שיהיה איש נבון וחכם ועוד שהאיש ההוא יעשה בחכמתו עם אנשי הארץ שיתרצו במה שיעשה.

וחמש. הוא מעניין וחמושים או ירצה בו שיקנה החמש מכל תבואות השנים ההם.

ויצברו. ויאספו.

תחת יד פרעה. באוצרותיו.

הנמצא הזה. הוא עתיד ור"ל מה שאמ' יוסף שנבקש איש נבון וחכם הנה אם נבקשהו לא נמצא נבון וחכם בזה שרוח אלהים בו.

ישק. מעניין נשק וכלי זיין ר"ל שלא ישא אחד מהם כלי זיין ולא יצא למלחמה אם לא במצות יוסף.

רק הכסא אגדל ממך. אהיה גדל ור"ל כי בכסא לבד אהיה גדול ממך שאני לבדי אשב על כסא המלוכה.

את טבעתו. בה היה חותם המלך ונתנה ליוסף לחתום בשמו כל מה שירצה.

וילבש אותו בגדי שש. הם היו יקרים מאד בארץ מצרים.

רביד. ענק.

במרכבת המשנה. הוא המרכבה שהיה רוכב בה מי שהוא משנה אל המלך.

אברך. כמו הברך וכמהו אשכם ושלוח רוצה לומר שכבר הכריזו לפניו שיחלקו לו כבוד ויברכו על ברכיהם לפניו.

את ידו ואת רגלו. רוצה לומ' שלא יעשו דבר ולא ילכו למקום אם לא ברשותך. והרצון בו שאתה תמשול בהנהגתם בכללה ואמר שלא ירים איש מבלעדיו את ידו ואת רגלו על צד ההפלגה או יהיה פירושו כדברי המתרגם כי במצרים לא יהיה רשות לאדם לרכוב על סוס אם לא ירשהו המלך על זה אבל הם כלם רוכבים על חמורים והיה זה כן כי לרוב המצא הסוסים במצרים לא יוכר בין השרים והעבדים אם יהיה רשות לכלם לרכוב על סוס וכן הענין בבגדי שש כי הם נמצאים שם מאד.

צפנת פענח. הוא לפי מה שאחשוב שם שהוא מורה על רוב הבינה והחכמה וידיעת סודות המציאות או היה שם אלי פרעה כן כמו ששם נבוכדנצר שם דניאל כשם אלהיו והביאור הראשון הוא יותר נאות.

פוטיפרע. אמרו ז"ל שהוא פוטיפר אדוניו.

כהן און. אדון און כטעם ובני דוד כהנים היו.

ויצא יוסף על ארץ מצרים. רוצה לומר שכבר רכב במרכבת המשנה ויצא על ארץ מצרים ואז חלקו לו כבוד כלם ונתברר להם שהוא עליהם ושהוא משנה למלך.

ויעבור בכל ארץ מצרים. להשגיח בעניני הארץ כי אליו נתן פרעה זה הפקידות.

לקמצים. ירצה לפי מה שאפשר לחשוב שבשבולת אחת היתה מלא קמצם בר ואמר זה על דרך הפלגה והגוזמא.

ויקבוץ את כל האכל. ר"ל כל האוכל שהיה יכול לקבץ אחר שהשאיר לעם הארץ מה שיספיק להם לאכול ולזרוע ונתן אוכל כל עיר בתוכה כי בזה יסכימו יותר אנשי העיר לתת בידו תבואתם אם על צד המתנה אם על צד המכר אחר שיבטחו שהוא יהיה מוכן להם שם בעת הצורך וזה כי כל אדם יבחר המזון הנהוג לו על הבלתי נהוג לו ולזה יאהב כל אדם יין מדינתו ותבואת מדינתו.

כי אין מספר. אמר זה על צד ההפלגה והגוזמא כי כבר היה לו מספר בהכרח אך לקושי המנותו יאמר שאין לו מספר.

כי נשני אלהים אל כל עמלי. ר"ל כי שכח אותי השם כל מה שעברו עלי מהתלאות ושכח אותי את כל בית אבי מרוב הטובה שחנן אותי לא תדאג נפשי לדבר מזה.

ויהי רעב בכל הארצות. ר"ל שהיו סביבות ארץ מצרים.

ובכל ארץ מצרים היה לחם. לפי שכבר אצר יוסף אוצרות רבות בכל אחת מערי מצרים והנה אמר זה להודיע כי לולי עצת יוסף היה נעדר הלחם גם כן במצרים כמו שנעדר בכל הארצות אשר סביבותיה וזה כי ברבות הטובה ירבו האנשים יותר לאכול ממנה.

ויפתח יוסף את כל אשר בהם. ר"ל שהוא פתח בכל ערי מצרים כל האוצרות שהיה בהם בר למכור למצרים.

וישבור למצרים. הוא מעניין מכר או ר"ל שנתן להם שבר והוא התבואה כטעם כי יש שבר במצרים שבר רעבון בתיכם.

וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף. ר"ל שכל אנשי הארץ באו אל יוסף מצרים לקנות תבואה.