כאשר כלו. כאשר השלימו.

העד העיד. הוא מענין התראה לאמד העוד אביכם חי היש לכם אח יתכ' שכבר שאל להם יוסף זה ואם לא נזכר והעד מה שאמר לו יהודה אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ואחשב שכאשר אמרו לו כלנו בני איש אחד נחנו שאל להם יוסף אם יש עוד להם אח ואם אביהם חי כי בזה תלקח ראיה אם הם מרגלים או כנים וזה שאם לא היה להם אב לא תהיה ראיה שיהיו בנים היותם כלם בני איש אחד וכן אם היו לו אחים רבים כמו שביארנו במה שקדם והודיעוהו בתשובתם שני אלו העניינים יחד גם יתכן שהגידו לו אחר זה שאביהן זקן ושאחיהם הנשאר הוא ילד זקונים כמו שיראה ממה שאמ' יהודה ליוסף במה שיבא אחר זה וכן יראה ממנו כי אחר זה אמר להם יוסף שיורידו אחיהם הקטן אליו וישים עינו עליו והשם השיבו כי לא יוכל הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו ומת ואחר כן אמר להם יוסף כי זה יורה על היותם מרגלים ואספם אל משמר שלשת ימים ואמנם קצרה התורה בזה הספור.

ונחיה ולא נמות. הוא על דרך הצחות ובלשון נהוג מאד בלשון הערב או יהיה הרצון בזה שאם נשוט לקנות שבר בארץ כנע אולי נמות כלנו ואתה וטפינו על ידי בני כנען לקחת נקמת שכם ממנו. ואם נלך למצרים לא יהיו בסכנה כי אם ההולכים.

מזמרת הארץ. מן הדברים היותר משובחים שימצאו בארץ כנען.

וכסף משנה. הוא כמו משנה שכשר שכיר והרצון בו שיקחו ממנו כפל ממה שלקחו בראשונה כי אולי נתיקר. או יהיה פירוש משנה כסף כסף שני כטעם מגיד המשנה. והנה בלי ספק היה ידוע להם השער כי אנשי העיר ההיא היו הולכים תמיד לארץ מצרים לשבור אכל והיו מודיעים להם השער. כאשר שכלתי שכלתי כאשר שכלתי מיוסף ואירא ששכלתי מכלכם. עד בואכם. כי יעקב היה ירא שיעלילם האיש.

בצהרים. הוא העת שהשמה נראה בו בחצי השמים והוא מעט קודם חצי היום עד מעט אחר חצי היום. ולזה נקרא בלשון מורה על שנים כי קצתו מזוהר הבקר וקצתו מזוהר הערב והאנשים יחשבו בכל זה הזמן שיהיה השמש בחצי השמים למיעוט התחלפות גובה השמש בזה העת כמו שהתבאר בחכמת הכוכבים.

על דבר הכסף השב באמתחותינו להתגולל עלינו. כדי שהתגולל עלינו עלילת הכסף לומר שאנחנו גנבנוהו. וכן ולהתנפל עלינו כאלו אמר שתפול עלינו זאת העלילה או הרצון בו להדיח עלינו הרעה ולהפילה עלינו בדרך שיקחו אותנו לעבדים ויקחו חמורינו. ואולם אמרו זה כי אולי היה מפורסם להם כי זה העונש הוא כמו זאת הגנבה במצרים והעד על זה מהו שאמר אחר זה אשר ימצא אתו יהיה לי עבד.

נתן לכם מטמון. כמו שפירש החכם אבן עזרא כי זה הבר היה מקובץ מאנשים רבים ויתכן שהיה לאחד מהם מטמון בבר אשר לקח ממנו יוסף ולזה לא זכה בו המלך והוא למי שהגיע אליו בגורלו וכן יתבאר הדין הזה בשני ממציעא.

ויכינו את המנחה. שמוה בכלים נאים וסדרוה באופן היותר שלם שיוכלו.

ויקדו וישתחוו. הכניעו קדקדם בהשפלתם ראשם לכבודו כמשפט ואח"כ נכנעו יותר והשתחוו.

נכמרו. נתחממו. כמו עודנו כתנור נכמרו.

ויתאפק. ויתחזק מההפעלו' שהתפעל בראיית אחיו.

וישבו לפניו הבכור כבכורותו. הנה יתכן שיוסף צוה להם שישבו בזה הסדור ולזה תמהו איך קרה שיהיה זה הסדור לפי הסדור שיש להם בבכורה ובצעירות.

משאות. מנות. והנה נתן משאת אחד לשנים במשפט ולבנימן שהיה יחיד נתן משאה יותר גדולה מהמשאה שנתן לשנים אחיו. ולזה יהיה פירוש הפסוק ותרב משאת בנימן ממשאת כולם חמש ידו' שכבר רבה משאת בנימן ממשאת שתהיה לאחיו שהיו להם חמשה חלקים לכל שנים מהם חלק אחד כי הוא רחוק שישים לבנימן לבדו משאה יהיה שעורה כמו חמשה משאר המשאות.

וישכרו. ר"ל ששתו עמו הרבה.