בלילה ההוא נדדה שנת המלך וגו'. ידמה שזה סבב מסבב הסבות להשגחה על ישראל ועל מרדכי עם שדברי אסתר סבבו גם כן לאחשורוש מבוכות ומחשבות כי לא היה יודע על מה ועל מה תשתדל אסתר בזה האופן לבקש מהמלך במשתה בקשתה ועל מה הצטרכה לקרוא להמן עמו שתי פעמים ולפי שהיה נהוג בעת שתדד שנת המלך להביא לפניו ספר הזכרונות דברי הימים לפי ששם ספורים תשמח הנפש בשמיעותם ויהיה זה סבה להביא השינה עם שזה גם כן יביא למלך להזכיר מה שקרה וילמד בזה דעת לעתיד ויתיישר גם כן לתת גמול טוב לאשר גמלו וההפך להפך:

מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו. ירצה שיעשו בו בעצמו דבר יהיה לו כבוד ולזה אמר מה לעשות באיש:

ואשר נתן כתר מלכות בראשו. רוצה לומר ואשר נתן בראשו של מלך שהוא כתר מלכות והנה רצה בזה שיותן כתר המלכות בראשו כדי לכבדו יותר מה שאפשר ויהיה אמרו ואשר נתן כתר מלכות כמו ותראהו את הילד (שמות ב, ו) שזכר הענין סתום תחלה ואחר כך ביארו וכן הענין בזה המקום רוצה לומר ואשר נתן שהוא כתר מלכות בראשו ואמר אחר זה ונתון הלבוש והסוס ולא זכר הכתר לקצר המאמר כך הבין רבי אליעזר הגדול כמו שנראה בפרקיו שכתב והכתר אשר נתן בראשו ופירוש יפה הוא. וידמה עוד שירצה בזה שיקחו הסוס אשר רכב בו המלך בעוד שהיה נתן כתר מלכות בראשו. ואולם אמר זה כי המלך אינו נושא כתר מלכות בכל העתים אשר הוא רוכב אך היה נהוג אז באותם המלכים המולכים על כל מלכי הגוים כי בעת שהוא רוכב עם שרים גדולים מאד ומלכים אשר תחתיו ישא כתר מלכות להכיר שהוא המולך ואז היה רוכב בסוס היותר יפה אשר לו לזאת הסבה גם כן ומפני זה בחר המן הסוס ההוא:

והלבישו את האיש. רוצה לומר שילביש האיש ההוא בעצמו שהוא משרי המלך הפרתמים את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והוא בעצמו ירכיבהו על הסוס ברחוב העיר שיראו זה כל העם:

והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. רוצה לומר שנדחה משם אל ביתו מרוב הצער והבשת והיה אבל מרוב הכעס וכסה פניו כמנהג האיש המצטער מאד:

אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות. רוצה לומר אם היה שיהיה מרדכי מזרע היהודים. והרצון בזה שלא יהיה ממשפחת גרים. הנה כיון שהתחלת לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו כי כן מצאנו במלחמות שהיו לישראל עם עמלק שנצחו אותם נצוח נפלא:

ויבהילו להביא את המן. רוצה לומר וימהרו: