מודע לאישה. ר״ל מודע וקרוב:

אחר אמצא חן בעיניו. ר״ל שאחר שאמצא חן בעיני אדון השדה אתיר לעצמי ללקוט בשבלים:

אחרי הקוצרים. והוא הלקט שהוא לעניים כמו שנזכר בתורה:

ויאמר לקוצרים ה' עמכם. ר״ל ה' יהיה עמכם לעזרכם ובזה הלשון ברך המלאך את גדעון באמרו ה' עמך גבור החיל (שופטים ו, יב):

זה שבתה הבית מעט. זה הורה על זריזותה ועל חריצותה לאגור מאכלה בעת אשר תמצא ידה:

וכה תדבקין עם נערותי. להמלט מן חשד גלוי עריות כי רות דבקה עמהן ואמר לה שכמו שעשתה עד עתה לדבק עם נערותיו כן תעשה במה שאחר זה:

להכירני ואנכי נכריה. ר״ל בעשות לי חסד ואנכי מעם נכרי ואע״פ שנתגיירה:

אשר באת לחסות תחת כנפיו. ר״ל בהתגיירה ובאת תחת כנפי השכינה ללכת בתורת האל ית׳ ובמצותיו:

ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך. ר״ל שאין אני במדרגה שאהיה ראויה להיות כאחת משפחותיך:

וטבלת פתך בחומץ. כי החומץ משקיט הצמא ומקרר ומחזיק האצטומכא וזה כלו צריך בעת החום המופלג כי אז תחלש האצטומכא מגודל הצמא:

ויצבט לה קלי. ר״ל ויושט לה קלי:

ותאכל ותשבע ותותר. הנה נתן לה בעין יפה בדרך שהספיק לה לאכול כדי שבעה ונשאר לה ממנו:

גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה. ר״ל אע״פ שתלקט השבלים הנופלות בין העמרים אשר אין לעני דין בהם לא תכלימוה:

וגם שול תשולו לה מן הצבתים. ר״ל התירו והפילו לה השבלים מאגודות השבלים אשר קשרתם ותעזבו לה השבלים ההם ולקטה אותם ולא תגערו בה:

ותחבוט את אשר לקטה. החביטה היא ההכאה על השבלים להוציא מהם התבואה:

ויהי כאיפה שעורים. הנה האיפה שלש סאין:

יהי מכירך ברוך. ר״ל אשר עשה לך חסד:

עם הנערים אשר לי תדבקין. הנה קצרה מה שאמר לה וכה תדבקין עם נערותי וכבר יתבאר ממה שאמרה לה נעמי טוב בתי כי תצאי עם נערותיו שכבר ספרה לה רות מה שאמר לה בועז ובה תדבקין עם נערותי: