ויהי מספרם לגלגלתם. ידמה שמנו הגלגלות לא הם בעצמם כמו שזכרנו בפרשת במדבר סיני:

לנצח על מלאכת בית ה'. ר"ל להתחזק על מלאכת בית ה' וזה יהיה לפי מה שאחשוב כמו שזכר אחר זה לעבודת בית ה' על החצרות ועל כל הלשכות ועל טהרת כל קדש ומעשה עבודת בית האלהים ר"ל שהם ינקו הבית וכל חלקיו וישמרוהו מהטומאה. והקדשים גם כן ישמרום שלא יטמאו. ועל מלאכת לחם המערכת וסלת המנחה שתהיה מנופה לפי מה שראוי והרקיקין והרביכין והחבתין. ולמדוד מה שראוי למדוד שם לצורך העבודה בלח או ביבש ובכלל הם יעבדו הכהנים בכל מה שיצטרך להם לעבודת בית ה'. ומהם מנה שוטרים ושופטים ששת אלפים. כי משבט לוי היו מורי התורה ולזה היו מהם סנהדרין גדולה וקטנה והשופטים במקומות ישראל כי הם היו יותר ראוים אז ואף על פי שאפשר למנותם מישראל והנה אי אפשר שנאמר שיהיו כל אלה השופטים והשוטרים לשבט לוי לבד כי יהיו כמו ששית השבט:

וארבעת אלפים. והנה הנשארים היו מהם ארבעת אלפים שוערים וארבעת אלפים משוררים בכלים אשר עשיתי להלל הנה דוד חדש כלי זמר יהללו בהם את ה'. ר"ל כי בעת שהיו מהללים לה' היו מנגנים בהם:

בני שמעי וגו'. ידמה ששמעי זה הוא מבני לעדן או מבני בניו וקצר זכרו בזה המקום ויורה על זה אמרו אלה ראשי האבות ללעדן וידמה מזה המקום כי לגרשון היו תשעה בתי אבות יחיאל זתם ויואל ושלומית וחזיאל והרן ויחת וזינא והנה שמונה. ויעוש ובריעה היו שניהם לבית אב אחד כי לא הרבו בנים:

להקדישו קדש קדשים. אמר זה לפי ששבט לוי היה קדש ואהרן מקודש ממנו:

לשרתו ולברך בשמו עד עולם. הוא ברכת כהנים:

רבו למעלה. ר"ל רבו למעלה מהרבוי הנהוג באופן שהיו רבים מאד:

וישאום בני קיש אחיהם. ר"ל קרוביהם:

מבן עשרים שנה ומעלה. הנה אמר מבן עשרים שנה ומעלה ואף על פי שהתורה הגבילה הזמן מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה לפי שהזמנים האלו היו מוגבלים לאשר להם עבודת משא כמו שבארנו בפרשת במדבר סיני ואולם מעתה לא היה ללוים לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבודתו כי זה הבית הנבנה בירושלים הוא יהיה מנוחתו עדי עד והניח ה' יתברך לעמו מלהיות ביתו נוסע ממקום למקום כמו שקרה לו עד היום. ולזה היו בדברי דוד האחרונים נספרים בני לוי מבן עשרים שנה ומעלה להיות מעמדם לשרת בני אהרן לעבודת בית ה' על החצרות ועל הלשכות ויתר העבודות שזכר פה. והנה היו הלוים ראוים להם מהיותם בני עשרים שנה: