לבני אסף והימן וידותון וגו'. ידמה שאלו השלשה היו נביאים וזה יתבאר קצת מקצת מזמורים שנאמרו בשמם בספר תהלים ואפשר שאין הרצון בו בזה המקום שיהיו נביאים אבל הרצון שיהיו מדברים בכנורות ובנבלים ובמצלתים להודות לה' יתברך והבאור הראשון הוא יותר נכון:

על יד אסף הנבא על ידי המלך. ידמה שאסף היה נבא על כחות המלך בעת עת והעתים אשר יעברו עליו ועל זרעו וזה מבואר מקצת מזמורים נזכרו בשמו בספר תהלים:

וידותון היה נבא על הודות והלל לה'. ר"ל שהיה אומר ברוח הקדש דברים של הודאה ושבח לה' יתברך:

והימן היה חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן. ר"ל שהיה מתנבא על דוד שירים ה' יתברך קרנו:

על ידי המלך אסף וידותון והימן. לפי פסוק הטעמים ידמה שקרא אסף מלך לשאר הלוים המשוררים כי היה הראש להם ונכון הוא שיהיה אמרו על ידי המלך שב אל דוד כי המלך סדר ענינם בזה ויהיה אמרו אסף וידותון והימן שב אל מה שאמר כל אלה על ידי אביהם. ר"ל שאביהם הם אסף וידותון והימן:

מלמדי שיר לה'. ר"ל מלומדים לנגן בכלי זמר ומלמדים לאמר דברי הודאה ושבח:

ויפילו גורלות וגו'. ר"ל שחלקו המספר הזה לעשרים וארבעה חלקים והיה בכל חלק מהם שנים עשר איש נחשבו בזה כקטן כגדול כל המלומדים בזה ואף על פי שקצתם היו עדיין בלתי שלמים והיו במדרגת התלמידים בדבר השיר הנה לא חששו לזה וחשבו המבין עם התלמוד בזה המספר בדרך שהיה לכל מחלוקת שנים עשר אנשים ואלו היו מחלקות המשוררים: