ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה. זה לאות כי כונת הכתוב באמרו לא ימותו אבו' על בני' ובנים לא יומתו על אבות שלא יומתו האבות בחטא הבנים ולא יומתו הבנים בחטא אבותיהם:

לכה נתראה פנים. ר"ל התראות הפנים במלחמה:

החוח אשר בלבנון. קרא עצמו ארז וקרא מלך יהוד' חוח על צד הבוז ואמר ממשל שאפילו שאל ממנו להתחבר עמו כדי שיהיה שלום ביניהם אעפ"כ יהיה דבר זה נבזה בעיניו נמאס ומהפלג' הבוז תעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח כל שכן כשירצ' להלחם עמו והנה היה מבזה אותו כל כך מפני היותו מזרע אחזיהו אשר הי' מבית אחאב שהרגוהו אבותיו והרגו כל בית אחאב ולזאת הסבה תמצא בזה המקום כשנצחהו יואש שיחס אותו אל אחזיה וזהו אמרו את אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל עם שזה היתה סבת נצחו אותו כי הוא הלך בדרך אחזיהו וגם יואש אביו אחרי מות יהוידע וכבר ספר בד"ה כי אמציה הביא אלהי בני שעיר ולפניהם ישתחוה ובסבת זה החטא נפל ביד יואש הוא ויהוד' עמו:

הכבד ושב בביתך. הוא מענין הכבו' וכאילו יאמר שכבודו יהיה שישב בביתו כי ישיגהו קלון מזאת המלחמה:

בבית שמש אשר ליהודה. הנה מרוב בטחון יואש לנצח מלך יהודה הלך אליו להלחם בארצו ולזה ספר כי בבית שמש אשר ליהודה היתה המלחמה:

בשער אפרים עד שער הפנה. ידמה שהיה שם שער היה נכנס בו שבט אפרים בבאם לירושלם ושער הפנה היה שער אשר הוא סמוך לבית ה' והוא נקרא שער הפנה כי הוא היה פנה והיסוד לקדוש' ישראל:

ואת בני התערובו'. הם בני השרים שהם לערבו' למלך שלא ימרדו בו אבותיה' והנה זכר כי חיה אמצי' אחרי יואש ט"ו שנה כאילו זכר להעיר כי מפני שנתגאה כל כך יואש ואמר לאמציה ונפלת אתה ויהוד' עמך הנה הוא מת קודם אמציה חמש עשר' שנה והנה היה כן כי כבר מלך יואש קודם אמציה שתי שנים וי"ד שנה מלך בימיו ונשארו לאמציה ט"ו שנה:

בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו. זה מבואר כי כבר מלך י"ד שנה כשמת יואש מלך ישראל:

כי ראה את עני ישראל מורה מאד. ר"ל אע"פ שהי' מורה מאד את פי השם ית' במה שעזבו את בריתו:

ואפס עצור ואפס עזוב בישראל. ר"ל שסרו קניניהם העצורים בבית והעזובים בשדה: