ביאור מלות המענהויען איוב ויאמר:

עמל. הבל וכזב:

מה ימריצך. ר"ל מה יחזקך מה שטענת בדבריך:

אאמצכם במו פי. אחזיק אתכם בדברי:

וניד שפתי יחשך. מה שאנוד אתכם בדברי יחשך כאבכם מכם:

השימות כל עדתי. שמת כל איברי שוממים ובא אמרו הלאני השימות כל עדתי פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח על דרך אומרו משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו:

ותקמטני. מענין קמטים כי הם עדות כל הכחישות ועל הדלות:

ילטוש עיניו לי. יעיין אותי בעין רעה ויהיה ילטוש מגזרת חרבו ילטוש ר"ל יבריק ויחריד:

פערו. פתחו והרחיבו עלי פה:

יתמלאון. יתקבצון:

יסגירני. ימסירני:

עויל. שקרן:

ירטני. יטה אותי ממה שהייתי בו והוא מגזרת ירט הדרך לנגדי והם שני שרשים בענין אחד ר"ל ירט ורטה:

ויפרפרני. שברני וכתתני מגזרת פור התפוררה ארץ וכן ויפצפצני מגזרת וכפטיש יפוצץ סלע:

למטרה. כמטרה לחץ והנה הוא הרושם שמניחין מורי החצים לירות בו:

רביו. מורי החצים אשר לו מגזרת וימררוהו ורובו:

יפלח. יבקע:

גלדי. הוא הקרום שיעלה על המכה כאמרם הגלידה המכה:

ועוללתי בעפר קרני. ר"ל העליתי עפר על ראשי:

חמרמרו. נמלאו חמר ולכלוך:

ושהדי ועדי:

דלפה עיני. תדמע עיני: