עם זרובבל בן שאלתיאל וישוע. הוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול:

שריה ירמיה עזרא. כל אלו הנזכרים שהם ראשי הכהנים הם ראשי המשמרות ולא מנה בכאן מהם כי אם עשרים ושנים אולי לא היו שם אז משמרות יותר כי המשמרות היו עשרים וארבע בימי דוד:

והלוים ישוע וגו'. אלו היו ראשי משמרות:

על הידות. בא במשקל השלם והוא הפקוד שהוא המקור מבנין הפעל והרצון בו שהם היו ראשי המשמרות על דבר הודות ה' והם המשוררים:

וישוע הוליד את יהויקים וגו'. כל אלו היו כהנים גדולים דור אחר דור:

ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות וגו'. לפי שמנה במה שקדם ראשי משמרות הכהנים בימי יהושע הכהן הגדול בא למנות עתה ראשי המשמרות בימי יויקים בנו ואמר כי למשמר שריה היה מריה ראש והנה לא זכרם כלם כי השמיט חטוש. אולי נתחברה משמרתו לאחת מהמשמרות והרצון באמרו לאביה זכרי למנימין כי זכרי היה ראש למשמר אביה ומנימין. או ירצה בזה כי פלטי היה ראש שני משמרות מנימין ומועדיה:

למליכו. הוא מלוך (לעיל ב'):

לחרם. הוא רחם (לעיל ג'):

למריות. הוא מרמות (שם):

למנימין. הוא מימין (לעיל ה'):

למועדיה. הוא מעדיה (שם):

לסלי. הוא סלו (שם ז'):

כתובים ראשי אבות וגו'. ידמה שבימי דריוש הפרסי שהיה אבי ארתחששתא היה אלישיב כהן גדול ועוד היה כהן גדול בימי ארתחששתא אחרי מלכו יותר משלשים ושתים שנה כמו שיתבאר במה שיבוא מזה הספר והנה נעשה אז ספר כתובים בו אלו הראשים ואינו אתנו:

וראשי הלוים חשביה וגו'. הם ראשי משמרות המשוררים והם היו מהללים ומודים לה' יתברך במצות דוד איש האלהים:

באספי השערים. ר"ל שהם היו ראשים ללוים הנאספים אל השערים לשמרם:

אלה בימי יויקים וגו'. ידמה שקודם ימי דריוש הפרסי היו בירושלים נחמיה התרשתא ועזרא הכהן כמו שתמצא כי בימי כורש אמר התרשתא לקצת הכהנים המתיחסים לכהונה אשר לא יאכלו מקדש הקדשים וכבר נכתב שם גם כן נחמיה התרשתא שנאמר אשר בוא עם זרובבל ישוע נחמיה (עזרא ב' ב'):

ובתודות ובשיר. הם לחמי תודה:

כי חצרים בנו להם המשוררים סביבות ירושלים. ר"ל שהם בנו סביבות ירושלים ערי הפרזי לשבת בם:

ויטהרו הכהנים והלוים וגו'. הנה תחלה נטהרו הם בעצמם ואחר כן טהרו העם והשערים והחומה מכל טומאה:

ותהלכות לימין מעל לחומה. ר"ל ששם היו בנוים מקומות יוכלו להלוך בהם (והם קוררדואר"ש בלע"ז) ועליהם העלה נחמיה את שרי יהודה:

ומבני הכהנים בחצוצרות. כן צותה התורה שיהיו הכהנים תוקעים בחצוצרות על זבחי השלמים והתודות באות על זבח השלמים עם שזה היה יום שמחתם מפני חנכת חומת ירושלים:

בכלי שיר דוד איש האלהים. הנה התקין דוד שירים להודות לה' יתברך והיו נתונים השירים ההם למנצחים על כלים מיוחדים מכלי זמר:

והתודה השנית ההולכת למואל. הוא כמו למול והרצון בזה לנגד המקום ההוא:

בשער המטרה. הוא שער חצר המטרה שהיו שמים בו האסירים:

ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות. ר"ל שנתמנו פקידים על הלשכות לאוצרות לשים שם התרומות לכהנים והבכורים והמעשרות לכנוס בהם מנות הראיות מן התודה לכהנים וללוים לתבואות שדי הערים אשר ליהודה ובנימין כי רצה נחמיה שיובאו שם גם כן מנות הלוים כדי שיהיו הלוים פנוים לעבוד עבודתם בבית המקדש ולא יצטרכו לשוטט בערים לקחת מעשרותיהם:

וישמרו משמרת אלהיהם. הוא שמירת בית האלהים ומשמרת הטהרה לשמור שלא תכנס טומאה בבית המקדש:

נותנים מניות המשוררים וגו'. ר"ל שכבר היו נותנים להם מנות יחיו בהן דבר יום ביומו כדי שלא תשבת העבודה והיו מקדישין ממון ופירות לתת ללוים והלוים היו מקדישים לבני אהרן או ירצה בזה שישראל היו מכינים המעשרות ללוים ונושאים אותם להם בבית המקדש והלוים היו מכינים לבני אהרן מעשר מן המעשר ונושאים אותו להם בלשכתם: