כי תשב ללחום את מושל. והוא מזון החכמה שיזונו בו עם המושל באדם והוא השכל הנה יקרא לך מהתישבותיך לקבל החכמה שתבין אח אשר לפניך:

אם בעל נפש אתה. ללחום ולהזין ממזונו והוא בעל תאוות המושל בשכלו:

ושמת. הנה תשים קוצים בגרונך ובבית הבליעה שתחנק בהם:

אל תתאו למטעמותיו. ואם ישנם ערבים לפניך כי מזונו הוא לחם כזבים והבלים שאין בו תועלת והשארות כלל:

אל תיגע להעשיר. אחר שמצאת מה שיספיק לך כי זה ימנע לך מבינתך בסבת כלוי זמנך בענין העושר בהפך המכוון מענין העושר כי המכוון בו הוא שיהיה בו עזר לאדם אל שיהיה לבו פנוי בבקשת החכמה והבינה:

התעיף עיניך בו ואיננו. ומה בצע בענין העושר הנה כמו השיעור המועט מהזמן שתוכל להגיע ראותך בו יסור העושר כי בקלה שבסבות יסור ימצאו סבות רבות מעבירות העושר כי העושר בעצמו יסור ויעשה לו כנפים לעוף בהם מבית העשיר לזולתו כקלות הנשר לעוף בשמים.

אחר שהזהירנו מללחם עם רב התאוה הזהירנו שלא ילחם את לחם הכילי ואמר אל תלחם את לחם רע עין שתרע עינו במה שתאכל ממנו ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו דבר המזון הזה שיקשה לו מאד אכלך ממנו ואע"פ שיאמר בפיו אכול ושתה כן הלחם שאכלת ממנו יקשה לו להתערב במעיך ויבקש לצאת דרך ההיא ותשחית דבריך הנעימים שתדבר עמו על שלחנו, והנה ידמה והוא הנכון שקרא רע עין מי שיש לו עיון רע וכוזב בדעות ולזה אמר שלא יתאווה למטעמותיו כי אין מדרך הכילי שיעשה מטעמים ואמר זה כי הנחותיו בהתחלות ובשרשים ערבות מאד לאיש שיערב לו ההנאות בהנאות הגוף כמו שזכרנו במה שקדם והוא מבואר שלב המזון הזה אינו עמך כי הוא כלו כזבים והבלים והוא יסבב שמה שאכלת מפתך הטוב תקיאנה ותשחית דבריך הנעימים אשר גדלת על האמנתם ואמר שלחם האיש הרע העיון הוא כמו שער ופתח בנפשו שצריך שיעמוד פתוח תמיד כי מה שאחר ההתחלות ההם להיותו חולק על אלו ההתחלות והשרשים יצטרך שישיבהו תמיד אל ההתחלות ההם וידחקו להניח ענינו באופן שלא יחלוק על מה שהטביעהו והפך זה הוא בשרשים ובהתחלות אמתיות כי מה שאחר ההתחלות יעיד על אמות ההתחלות ולזה אמר כי ההתחלה הכוזבת והיא לחם רע עין היא כמו שער ופתח והנה הוא יאמר לך אכול ושתה בקניניך ההתחלה הזאת והיא תישירך אל מה שאחר ההתחלה ולב זאת ההתחלה אינו עמך להישירך אל מה שאחר ההתחלה:

באזני כסיל אל תדבר. דברי חכמה כי הוא יבזה ויגנה שכל מליך והחכמה שבהם:

אל תסג גבול. הקרקעות להשענך כי אשר תעשוק מהם הקרקע הם חלושים כי הם יתומים:

כי גאלם חזק. כי יש להם גואל חזק ממך יריב ריבם אתך כאמרו צעק יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני:

הביאה למוסר לבך. הביאך לבך לקנין המוסר והוא הפילוסופיא המדינית ואחר זה הישר אזנך לשמוע אמרי דעת החכמים הנבונים:

אל תמנע מנער מוסר. מפני צעירות ימיו כי בהכאתך אותו בשבט תשמרנו שלא ימות מיתת הגוף בלא ימיו ושלא ימות החלק אשר בו שאפשר שישיג החיים הנצחיים:

אתה בשבט תכנו. ותציל נפשו מההפסד והכליון והאבדון:

בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. המישיר אותך אל השלימות:

ותעלוזנה כליותי. מחשבותי כשמעי כי תדברנה שפתיך מישרים בדבר החכמה:

אל יקנא לבך בחטאים. אל תאמר לעשות כמעשיהם אך תמיד תהיה ביראת ה' במעשיך ובמחשבותיך לא תתעסק כי אם במה שיש אחרית ותועלת בו והם הפעולות המשובחות וההשגות העיוניות ותקותך באלו הטובות לא תכרת אך תתחזק ותתקיים תמיד:

שמע אתה בני וחכם ואשר לבך. בדרך המשובחת בדעות ובמדות:

אל תהי. בחברת הזוללים והסובאים כי מי שינהג זה המנהג יאבד הונו וישאר עני והרחיק ג"כ מדת העצלה שתפיל בטבעה תרדמה ונומה כי היא תלביש האדם בגד קרעים ובלויי סחבות מצד העוני והרש המגיע בסבתו:

שמע לאביך זה ילדך. המישירך שתלמד החכמה ואע"פ שאמך מזקנת והיא הנפש המרגשת אשר ממנה תלקחנה המוחשות שמהם יגיע קנין המושכלוח אל תבוז מפני זה החכמה ותחשוב כי היא נפסדת בהפסד המביא אליה והמישי' לה כמו שחשבו הרבה מהפילוסופי' כי השכל הנקנה נפסד לזאח הסב' וכבר בארנו בטול זה הדעת בראשון מספר מלחמות ה' ושם התבאר במה שאין ספק בו כי השכל הנקנה נצחי לא יפס':

אמת. הנה השגת האמת קנה ואף על פי שהוא זה הנה מזה הצד לא יפסד כמו שחשב הפילוסוף בכל הוה שהוא נפסד הנה לא תוכל למסור ולהסיר ממך קנין שקנית בכל חכמה ובפילוסופיא מדיני' ובחכמה האלהי' אשר נקראת בינה כי השכל הנקנה הוא נצחי כמו שזכרנו וכבר ביארנו שא"א לאדם שישכח ההשג' השכלית במאמר הראשון מספר מ"י ובביאורי' לספ' הנפ':

גיל יגיל. ועתה ראה מה זה הקנין אשר לא יסור מבעליו ועוד ימשך לו מהתועלת שיגיל אבי האיש הצדי' בדעותיו ובתכונותיו ומי שיול' בן חכם ישמח בו ליושר פעולותיו ועניניו עם שבסבתו תדבק בו השגחת הש"י וישמח בזה אביו ואמו ותגל יולדתו לסבה בעינה אשר ישיגם צער וכאב לאב ולאם אם היה הבן כסיל:

תנה בני לבך לי. שלא תהיה כוונתך ורצונך כי אם לקנין השלימו' ועיניך תצרנה דרכי אשר העירותיך אליהם בזה הספר להרחיק התאוות הגשמיות ולכוון בשלימות השכל ולפי שהתאווה אשר ימשך האד' יותר להם הם הזנות ושתיית היין הזהיר בהם יותר להתרחק מהם ואמר להרחיק מהזונה כי שוחה עמוקה זונה וגו':

אף היא. שהיא תארוב לאדם להמיתו כאיש חטף וזה תעשה במרמה בשתקרא לו לזנות עמה ולא יהיה נשמר ממנה ותמית אותו ותוסיף בחברתה בוגדים באדם יתחברו עמה להרוג האנשי' אשר תפיל' ברשת הפתוי לבא אליה וזה מפורסם מענינה היום כי היא תתחבר עם הרוצחי' ותביא האנשים בפתויה לבא במקום אשר יפלו שם ביד הרוצחים למי נזק והפסד ולמי ריב וקטטה וקינה ונהי ולמי מכאוב ופצעים בלי סבה תחייב זה אבל בחנם ולמי ימצא האודם בעינים והפסדם:

למאחרים. הלא לאנשים השוקדים על שתיית היין ובאים לחקור אי זה יין הוא יותר חשוב לשתות ממנו להמשכם לזאת התאוה תמיד וזה יהיה סבה כי בסבת היין ישתכרו ויגיעו רעות גדולות להם מקצת השכורים לקצת:

אל תרא יין כי יתאדם. כי בכוס מראהו ויתהלך למישרי' במנהג היין הטוב שתחלה הדק יראה למעלה בכוס ואולם היין אשר נהפכו בו שמריו העליונים תמצא שאינו הולך למישרים כי מה שיהיה עליון ממנו בכוס ימצא נוטה אל השחרות והנה הזהירו שלא יפתהו טוב מראה היין ויושר ענינו:

אחריתו. כי אחריתו הוא לרע לאשר ימשך אל ההנאה הזאת כי כבר ישוך האדם כנשיכ' הנחש וכצפעוני יעקוץ וזה מבואר מהרעות הנפלאות הנמשכות מהשכרות מצד חסרון הדעות הנמשך ממנו:

עיניך יראו זרות. ולהעיר על זה אמר הנה השכרות יראה לעיניך זרות ר"ל דברים שאינם כן מצד רוב האידים העולים אל המוח ולבך ידבר תהפוכות ודברים כוזבים או דברי שגעון לזאת הסבה בעינה:

והיית כשוכב בלב ים. בספינה שחוזק תנועת הספינה יבלבל מוחו ויראה לו דברים לא כן וכמי ששוכב בראש הספינה שיתבלבל יותר מפני ראותו הים ורואה מהירות התנועה:

הכוני. ואז תאמר הכוני מכים: