חושבין בעלי זה המעשה כי כשתהיה השמש במעלה ממעלות הגלגל איזו מעלה שתהיה יעשה צלם לאותה המעלה על דמות הצורה המיוחסת לאותה המעלה ונראים ממנו כחות במציאות בעניני אותה צורה והפועלים המיוחסים לה והם מקטרים לאותו צלם ומתפללים לו ומגדלין אותו בשעה שתהיה השמש באותה מעלה וזה מין ממיני הצלמים ונקרא בערבי טלאס"ם ובמקום ר' מאיר היה אצלם מין זה מן הצלמים וכבר ידעת שרבי מאיר חייש למיעוט ולפיכך גזר על כל הצורות שהן אסורות לפי שקצתן עשוין לעבדן פעס בשנה כשהשמש [חלה] (ס"א עלה) באותה מעלה וחכמים לא חיישי למיעוט ואומרין שעושין אותו לנוי בלבד. ואם היה בצד הצורה שום דבר ממה שזכר תנא קמא או ממה שהוסיפו בברייתא והוא חרב ועטרה וטבעת אותה שעה נדע בבירור שנעשית בעיון ובקטרת ובתפלה ובקרבן כמו שהוא מפורסם אצל בעלי המלאכה זו ובלבד שתהא צורה זו על פתח המדינה ואין מחלוקת ביניהם שכל הצורות שבעיירות והארמונים אסורות לפי שנעשו לשם בבירור לעבודה לפי שאין אותם מקומות מקום לנוי שנאמר לנוי נעשו ואפילו שאין בידו מאומה והלכה כחכמים:

All statues are forbidden etc....

תבנית יד ורגל אינו יד צלם שנשבר לפי שזה הוא שברי צלמים אבל מתחלת עשייתו נעשה צורת יד בלבד או צורת רגל וכן צורת איזה אבר שיעשה וממעשהו יתבאר אם מתחלת עשייתו נעשה נפרד או אם נשבר מצורה שלימה:

One who finds fragments of imgaes etc...

צורת חמה ולבנה אין ענינו שימצא עגול ויאמר זה הוא שמש או קשת עגול ויאמר זה לבנה אלא שבעלי הצלמים הנקראים טלאס"ם מיחסים לכוכבים צורות עד שאומרין צורת שבתי צורת זקן שחור וצורת נוגה צורת נערה יפה בחלי זהב וצורת השמש צורת המלך מעוטר יושב על עגלה וכן מייחסים לכל המזלות וכוכבים צורות הרבה והם באותן הצורות חולקין מחלוקות הרבה לפי שהם מאמרים כוזבים והכזב על הדבר מן הדברים יגדל וירחב בלי ספק: ואמרו צורת חמה ולבנה ר"ל שימצא הצורה המיוחסת אל השמש והצורה המיוחסת אל הלבנה על איזה דעת שיהיה. והדרקון צורת גוף שיש בו ציצין קשקשין הרבה לבין סנפירין כקשקשי הדג וזו הצורה היתה אצלם מהודרת לפי שהן מיחסין אותן לחלק מחלקי גלגל והגיד לי איש אחד מבעלי מלאכה זו שזו הצורה הוא הצורה לתלי הלבנה ונקרא בערבי א"ל גוזה"ר ושהיא נעשית על תבנית כך בשעה כך וכך ושאלתיו באיזה ספר זכרו זה לפי שאני לא ראיתי מעולם צורה זו ואמר כי מלמדו בדה מלבו צורה זו עם הרבה דברים שמסר לו בסוד: וכלים מכובדים הם חלי זהב וכסף ובגד משי ומה שזולתו הם כלים מבוזים והלכה כרבן שמעון בן גמליאל וכרבי יוסי:

One who finds objects: The shape of the sun and the moon does not mean that he finds a circle and says this is the sun or a half circle like a rainbow and says this is the moon... Rather it means to the experts of images who are referred to as 'talisim', they attribute to the stars forms to the point where they say the form of Saturn is the form of an old black man, and the form of Venus is the form of a pretty young girl in a golden adornments. And the form of the sun is the form of king crowned sitting on a wagon, and thus we attribute to all the constellations and the stars many forms. And those forms break up into many divisions, because they are made up. One who contrives something, he will make it big and wide without any doubt (he will speak confidently). And they said the form of the sun and the moon means to say that he finds a form attributed to the sun or a form attributed to the moon according to whatever opinion that there will be. And the dragon is the form of a body that there is to it many scales and fins like the scales of a fish. And this form was by them beautiful, because they attribute it to a portion of the sphere (of the stars). And one of the men from among these workers told me that this form is the form of the 'serpent of the moon', and it is called in Arabic "al guzahar" and that it makes such a pattern at such a time. And so I asked which book is this mentioned in because I have never seen this form, and he said that his teacher taught this form from his heart along with many things given to him in secret. And respectable vessels, these are decorated with gold and silver and a silk garment. And everything else is a non respectable vessel. And the halakah is like Raban Shimon ben Gamliel and like Rabbi Yossi.

אפרודיטי שם הכוכב הנקרא נוגה וכן כתוב שם נוגה הנקרא בערבי א"ל זהר"א בספרי הצלמים הנקראים בארבי טלאסי' אפרודיטי והיה באותו המרחץ צורת נוגה: וזה שאמר לו אין משיבין במרחץ אמנם אמר לו זה אחר צאתו מן המרחץ והתנצל לו לפי ששתק ולא השיב לו על שאלתו ואמר לו מה שמנעני מלהשיבך דבר לפי שאין משיבין בבית המרחץ:

Paraklas (or Proclus) asked: Aphrodite—this refers to the planet known as Venus. Similarly, it is written [elsewhere] that Venus is called Noga in Hebrew and Zohara in Arabic. In the books of idol worship, it is referred to as Talasia Aphrodite in Arabic, and there was an image of Venus in that bathhouse. This is why [the person addressed] told him, "One does not respond in a bathhouse." However, he explained this only after leaving the bathhouse, offering an apology for remaining silent and not answering his question. He clarified that his silence was due to the rule that one does not discuss such matters while in a bathhouse.

רבי יוסי סבר שאילן שנטעו לשם אילן ולבסוף עבדו אסור לפי שיש בו תפיסת יד אדם וחכמים אומרים כי כיון שנטעו והוא לא נתכוין בו לעבדו כשעת נטיעתו הוא כמו הר וגבעה ועבודתו אחר כן אינו אוסר אותו ור' עקיבא הודיענו בעיקר שנחקר בו בשביל מקומות עבודת כוכבים ואינו חולק עם אדם ואין הלכה כרבי יוסי:

אע"פ שהוא כונס לתוך שלו אסור להניח אותו המקום הפנוי לעבודת כוכבים לפי שהיה מהנה אותה אבל ממלא אותו בדברים מאוסים ויתן שם קוצים וכיוצא בהם ודע שטומאת עבודת כוכבים דרבנן ולפיכך היו מקילין בה מכל צד ואומרים שהוא נדמה כשרץ לטמא במגע לא במשא כשרץ ונדמה למת שאינה מטמאה אלא בכזית לא בפחות מזה ואין הלכה כר"ע ואפילו בעבודת כוכבים עצמה וכל שכן משמשיה:

סיוד הליבון שמלבנין בסיד וכיוד הפתוח והציור: ואמרו וחדש הראוי בו או שחדש: וחלפין נקראין הענפין שנמצאו במקום אותן שחתכו והוא מה שאמר והחליף. ואמרו איזה היא אשרה הוא רוצה לומר איזו היא אשירה שנחלקו בה חכמים ור"ש לפי שאמר שהאשרות שלשה מינין ב' מינין אין בדינן מחלוקת והשלישית והיא אותה שתחתיה עבודת כוכבים אומרים חכמים שהיא אסורה בהנאה כל זמן שעבודת כוכבים תחתיה וכשמסירין אותה מתחתיה היא מותרת כמו שקדם מדבריהם העמיד תחתיו עבודת כוכבים ובטלה הרי זה מותר ור' שמעון אומר אפי' לא בטלה ואע"פ שהיא תחתיו הואיל ולצורה עובד מותר ואין הלכה כר' שמעון:

לא ישב בצלה בצל גוף האילן אבל בצל ענפיה ועליה מותר לו לשבת שם וזה שאמרנו אם עבר טמא לפי שיש לומר אי אפשר שאין שם מתקרובת עבודת כוכבים וזה הוא דעת רבי יהודה בן בתירא שאומר מניין לתקרובת עבודת כוכבים שהיא מטמאה באהל שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת עבודת כוכבים מטמאה באהל ואין הלכה כר"י בן בתירא לפי שלא נמשלה עבודת כוכבים למת אלא לפי שאינה מטמאה לפחות מכזית כמת כמו שבארנו אבל מטמאה תקרובת עבודת כוכבים במגע ובמשא כנבלה: וגוזלת את הרבים שיהיו ענפיה נמשכות על אויר רשות הרבים: וחזרין רבוי הנקרא חזרת והוא הנקרא בערבי חסא ומי גשמים מזיקין לו ולפיכך לא יזרע תחתיה ואפילו בימות הגשמים לפי שתועיל להם: וכבר קדם לך דעת רבי יוסי בזה הפרק שאין לחוש שתחזיר עבודת כוכבים ומשמשיה זבל לפי שאין אותו הזבל לבדו הוא סבת הצמח אלא הזבל והקרקע והמים והאויר והשמש והוא סבר זה וזה גורם מותר כלומר שיעשה דבר מן הדברים ויהיו סבות עשייתו מהם שנים או יותר מהם מותר ומהם אסור אותו הדבר הנעשה מותר וכן פסק ההלכה בכל הדברים ואמנם אמר בכאן זה הדבר כחולק על החכמים לפי שאמר להם על דעתכם שאתן חוששין בשוב עבודת כוכבים זבל (אבל) אף לא ירקות בימות הגשמים וכבר בארנו שהלכה כרבי יוסי ועל סברתו נעשה:

ההסק הראשון שמסיקין התנור הוא משלים בשול חרסו ואז הוא ראוי לאפות בו אחר כך ולפיכך יותץ שאפילו כשיוצן שבח אותו ההיסק נשאר בו וזה הוא לדעת האומר זה וזה גורם אסור ופסק ההלכה בין חדש בין ישן יוצן כלומר שיניח אותו עד שיצטנן ויסיקו אותו שנית בעצים של היתר ויאפו בו וזהו מותר: ודברי ר"א יוליך הנייה לים המלח שיקח מדמיהן דמי הככר שנתערב בכל הפת וישליך אותו בים המלח עמוקים שלא ימצא לעולם: זוכר מחלוקתם בפת להודיע דר"א כי היכי דשרי בפת דעצים דאסורה כבר כלים ונשרפו כמו כן מיקל בדבר שהאיסור קיים כגון כרכר שארג בו הבגד דאיתיה לאיסורא בעיניה ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח ואפי' בפת שכלה העצים וליתיה לאיסוריה בעיניה וחכמים אומרים כולן אסורות והלכה כר' אליעזר בכל ואפי' חבית של יין נסך כשנתערבה בין חביות יוליך הנייה לים המלח ומותר לו למכור הכל וליהנות בו:

קרסום הוא כריתת ראשי הענפים וזירוד' כריתת הענפים שפייה גרירתם וכל זה כשיעשה אותו העובד כוכבים לפי שהעיקר אצלנו שלא יבטל עבודת כוכבים אלא עובד כוכבים שיודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה וכך אמרו דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל לפיכך אמרו בטיב עבודת כוכבים שלא יהיה נער קטן או מקולקל הדעת: