ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן, שלא אסתכל בנשים, ושלא אתור אחר עיני:

ומה אתבונן על בתולה, לראות אם היא יפת תואר, ידעתי כי אין זה תבונה כי אם כסילות ורשע:

ומה חלק אלוה ממעל, הייתי אומר בלבי מה אתבונן על בתולה ואהיה נואף ורשע, כי מה חלק אלוה ממעל רק לתת איד לעול, ולתת דבר נכרי וזר לא עלה במחשבה לפועלי האון, על כן אמנע מן העבירות מפני יראתו, כי אמרתי

הלא הוא יראה דרכי, ויספור צעדי אם הייתי הולך עם אנשי שוא ומרמה. ועתה יתפלל שישקול אותו במאזני צדק וידע תומתו:

אם תטה אשורי, יקלל את עצמו אם נטתה אשורו מני הדרך הנזכר, והוא התום:

אזרעה ואחר יאכל, זרעו לעולם. והנכון שאיננה דרך קללה רק מחשבתו יפרש, שאם תטה אשורו מן הדרך ראוי הוא שיזרע ואחר יאכל, וכן אם אמאס משפט עבדי ואמתי, אמרתי בלבי ומה אעשה כי יקום אל:

תטחן לאחר אשתי, תעשה זימה בבית אחר לטחון לו כדרך בכור השפחה אשר אחר הרחים:

ועליה יכרעון אחרין, שינהגו בה עוד מנהג הפקר כאשר יעשו בשפחות. והתרגום אמר: תשמש עם חורן אנתתי, וכן ויהי טוחן בבית האסורים, אין טחינה לדעת רבותינו ז"ל אלא לשון עבירה. ואפשר כי מפני שבטחינה הרכב על הרחים התחתונה ויתנועע הרכב יתפוש לשון הקדש כנוי זה למשכב, ומורגל הוא בלשונם ז"ל, טוחן ואינו פולט:

אם אמנע מחפץ דלים, [קשור למעלה ואם אמנע גם כן מחפץ דלים] ואוכל פתי לבדי, מה אעשה כי יקום אל:

כי מנעורי, [גדלני כאב, פי' החכם רבי אברהם כי מנעורי גדל עמי כאב] היתום:

ומבטן אמי אנחנה, לאלמנה הנזכרת. והנכון שיחזור אל הטוב הנזכר, יאמר כי מנעורי גדלני זה כאב, ומבטן אמי אנחנה המדה הנזכרת לרהם העבד והאמה והעניים והאביונים:

אם אראה אובד מבלי לבוש,

אם לא ברכוני חלציו, גם כן יקשרו עם הפסוקים אשר למעלה:

אם הניפותי על יתום ידי, יקשור עם הפסוק הבא אחריו, שאם הניף על יתום ידו ראוי לו שתפול כתפו, כי פחד מאיד האל שהוא גדול ולא יוכל שאתו:

אם אשמח כי רב חילי,

אם אראה אור כי יהל, קשורים. יאמר אם אשמח ברבות ממוני וטובי, ובשמחתי אביט לאור השמש ולירח היקר,

ויפת בסתר לבי, ונפתה בהם לבי בסתר לאמר כי המזלות הרבו טובי וגדלו כבודי:

ותשק ידי לפי, מהגיד הכפירה הזאת לבני אדם:

גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל, שהוא נותן הכל, ולא מאתם באו אלי העושר והכבוד. ויתכן לפרש, אם אשמח כי רב חילי, שישבח עצמו בדרך ההסתפקות, אמר שלא שם מבטחו בזהב ובכסף, ולא היה שמח כשהיה ממונו גדול וכביר, כי היה שמח בחלקו במלאת ספקו איננו למותרות, רק אם אראה אור כי יהל יתפרש כאשר כתבתי, והוא הנכון. אור כי יהל הוא השמש אשר יהל על כל המאורות, וירח יקר כמו אור יקרות. יאמר שלא יראה השמש בהלו, והירח בהלכו ברקיע יקר ושלם במאורו, ויתפתה להם. ויתכן שיקראנו הולך מפני מיעוטו אשר יעשה בסוף החודש, כי ילך יקרו ממנו:

אם אשמח בפיד משנאי, קשור עם הפסוק הראשון, גם הוא עון פלילי:

והתעוררתי, עליו:

כי מצאו רע, לאמר עתה אתגבר עליו. או התעוררתי לשמוח:

ולא נתתי לחטוא חכי, לא נתתי פי לחטוא שאשאל באלה נפשו, לאמר מי יתן ותבוא שאלתי וימות פלוני משנאי:

אם לא אמרו מתי אהלי, בעבור שיטריחם לקום בלילה שלא ילין גר בחוץ, אזי חי בלעוהו בחרות אפם בו. ואולי יפליג בטרחם, כי ראוי להם לאמר זה, לא שיאמרו ככה, כי משרתיו צדיקים:

אם כסיתי כאדם פשעי, אם היה לי פשע שכסיתי עליו בעשותי אותו, כאשר יעשה האדם בחטאו, כענין והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואינו ומי יודעינו:

לטמון בחבי עוני, במקום סתר ומחבוא:

כי אערוץ המון רבה, כמו את ה' אלהיכם אותו תעריצו. יאמר כי יירא מן המון בני אדם, פן יהיה בהם יודע פשע, או שיחתני בזיון שעשיתי למשפחה או שבט, ולכן אדום ולא אענה על ריב ולא אצא מפתח ביתי, לא היה בי מכל אלה דבר, כי לא חטאתי בסתר ולא עשיתי בוז למשפחה שאכלם מן החטא או אפחד מן המשפחה. והמפרשים אמרו כי מתחלה הייתי מפחד המון רבה, ועתה הנבזה במשפחות יפחידני, ולכן אדום ולא אצא מפתח ביתי. ואיננו נכון:

מי יתן לי שומע לי, שופט שישמע את תלונתי:

הן תוי, הן כתבי, אשר ארצה להשפט בו הוא מה שיענני האל ואינני חפץ בטענות אחרות:

וספר כתב איש ריבי, גם כן יהיה רעי ושטר טענותי, כי כל אשר יכתבו ויספרו ממעשי אני מקבל עלי, ובלבד שידין האל עמי בעבור היות צדקי נודע ונשמע:

אם עלי אדמתי תזעק, שגזלתיה:

ויחד תלמיה יבכיון, שלא פרעתי דמי המקח, כאשר יפרש:

אם כחה אכלתי בלי כסף, או נפש בעליה הפחתי, לחמוס אותה בכסף:

תחת חטה יצא חוח, כחביריו.