כמאן מצלינן אקצירי ואמריעי - בכל ימות השנה:

כמאן כר' יוסי - דאמר בפ"ק דר"ה (ד' טז.) אדם נדון בכל יום דאילו לרבנן דאית להו דנדון בר"ה כיון שנגמר דינן אין תפלה מועלת להן:

קצירי קצירי ממש - חולין ומיקרו קצירי לפי שנפשם קצרה מחמת חליים:

מתני' דלא כבבלאי - מתני' דשרי עבה משום דלא מתאכלא בי' ריפתא:

דלא כבבלאי - דאילו לבבלאי כיון דאכלי בהדי ריפתא תבשיל מיקרי ואסור:

נקרני - שאוכלי' בנקיות לשון אחר נקדני שמדקדקים באכילתן וכדאמרי' בפ' שלשה שאכלו (ברכות דף נ.) הנקדנים תופסין אותו בכך:

דייסא - מאכל של חטים מבושלים:

דחיטי בלחמא דחיטי - דרב חסדא מבני בבל היה שהיו אוכלים פת בדייסא:

בחסיסי - קמח של קליות:

עד פרסה - לך פרסה כדי לאכול דייסא:

לפתילה של אבר - שאינו מתעכל:

בהוצא - בקליפת עץ:

מאכילני צואתך - צואה שתחת הצפרנים:

מאכילני רוקך - שאין דרך לקנח ההוצא לאחר שנתנה לתוך פיו כשמחזירה בקערה:

בלוספיין - מין תאנים שקשין להתעכל:

כ"ש שנסמוך עליהן למחר - שמתוך שאין מתעכלין מתעכבין במעים וכל זמן שעומדין שם זנין את הגוף:

מורה ורוי - בעל הוראה ומשתכר שמתוך שראתה פניו צהובין היתה סבור' שנשתכר:

כמגדלי חזירי' - שמתוך שמרויחין הרבה פניהם צהובין:

גולפא - קנקן והיה מביאו לבית המדרש כדי שישב עליו:

שמכבדת את בעליה - שלא היה יושב ע"ג קרקע:

דהוטבי - גלימא חשוב':

שעטני מעיל - שהיה חשוב בעיניו כמעיל: