Ran on Nedarim Daf 51b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מתני' מן הכבוש אין אסור אלא מן הכבוש של ירק - משום דכיון דאמר הכבוש משמע הידוע וסתמא דירק הוא:
Mishna: (one who vows) from pickled is only forbidden from pickled vegetables - because that since he said 'THE pickled' this implies that what is generally known as pickled and by default this refers to vegetables
כבוש שאני טועם אסור בכל הכבושין - דכיון שהזכירו בלא ה"א הידיעה כל כבוש במשמע ודקתני שאני טועם לאו משום דאי לא אמר שאני טועם לא מיתסר בכל הכבושים דודאי כיון דאמר כבוש מיתסר בכולהו אלא לרבותא נקטיה דאפי' אמר שאני טועם אי אמר כבוש אין ואי לא לא וכולה מתני' בכי האי גונא מפרשא ברישא מן הצלי דמשמע הידוע ובסיפא צלוי דמשמע כל צלוי ברישא המליח דמשמע הידוע ובסיפא מלוח דמשמע כל המלוחים ואית דמפרשי דלא הוי הפרשה דמתני' בין הכבוש לכבוש אלא סיפא דקתני בכל הכבושין משום דקאמר שאני טועם הוא ובכי האי גוונא נמי באינך כולהו: ירושלמי הוון בעי מימר מלוח לעולם הא לשעה לא אמר ר' יודן מן מה דתנינן הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך הדא אמרן מלוח לשעה מלוח הוא:
Pickled I will (not) taste, one is forbidden from all pickled - that since it is mentioned without the definitive ה''א, this implies all pickled (items) and that which is stated that I will (not) taste (which is not stated in the first part of this mishna), does not imply that if he did not say that I will (not) taste he would not be forbidden from all pickled, that certainly since that he said pickled he is forbidden from all, rather (the reason the mishne adds the words שאני טועם in the second statement) to teach us additionally that even if he said שאני טועם, ih said pickled yes (it would apply) if he did not say then it would not. And the whole mishna can be explained in this way the first being from THE roasted implying the roasted that is known (to all) and in the latter roasted (without the ה''א) implying all roasted. THE salted the first being the salted that is known and in the latter salted implying all salted. There are those who explain there s no differentiation in our mishna between pickled and THE pickled, rather the latter statement (forbids) all pickled because of (the additional phrase) that I will (not) eat and similarly with all the other (types of food). Yerushalmi: The pupils of the academy wanted to say salted meant the salting would preserve it for ever, if the salting only lasted for a period of time that is not called salted. Said Rabbi Yuden from that which we learnt (18b) that (a vow) that it should be like salted meat or wine that is used for libations (referring to sacrifices) we see from this that meat salted for a limited period (such as sacrifices) is still called salted
גמ' דכבוש מאי דשלוק מאי וכו' - לפי פירוש הראשון שפירשתי במשנתינו שעיקר החילוק הוא אם הזכירו בשם הידיעה אם לאו הכא הכי מיבעיא ליה כי אמר דכבוש דשלוק בדל"ת אי משמע הידוע או לא ולפי פירוש אחרון שפירשנו דאיסורא דמתני' משום שאני טועם הוא הכא מספקא ליה אי אמר כבוש בלא שאני טועם היכי משמע וסלקא בעיין בתיקו ולחומרא:
מתני' דג דגים שאני טועם אסור בהם בין גדולים בין קטנים - משום דאמר תרי לישני דג דגים דדג משמע גדול משום דנמכר בפני עצמו ודגים משמע קטנים לפי שאין נמכרים אלא ביחד:
ומותר בטרית טרופה ובציר ובמורייס - טרית טרופה דג גדול טרוף דק דק ומשום הכי שרי משום דדג דגים שלמים משמע ולא טרופים וכל שכן שמותר בציר של דגים שהוא שומן היוצא מהן וקרבי דגים מעורבים בו וכל שכן שמותר במורייס שהוא שמנו של דג בלבד וזו וא"צ לומר זו קתני:
הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה - צחנה דגים קטנים הרבה מלוחים ויש מהם טרופין אלא שרובן שלמים וקתני דכיון שיש מהן טרופין אסור בטרית טרופה ומיהו בציר ומורייס מותר לפי שאין בהן חתיכות של דג אלא שמנו וקרביו:
הנודר מן טרית טרופה מותר בציר ובמורייס - נ"ל דלא שייך למיתני הכא לא אסור בצחנה ולא מותר בה משום דבמקצתה מותר ובמקצתה אסור דכיון דבצחנה איכא שלמים וטרופים בשלמים שרי בטרופים אסור ומשום הכי לא תני הכא צחנה כלל ומותר בציר ובמורייס איצטריכא ליה למיתני דס"ד אמינא כיון דנדר מטרית שהיא טרופה דק דק יאסר אף בציר ומורייס קמ"ל:
גמ' דג שאני טועם אסור בגדולים - משום דדג גדול משמע שנמכר בפני עצמו ובירושלמי מפרש דכל דג שהוא פחות מליטרא קטן מיקרי ומיהו בכגון זה הכל לפי המקומות:
דג דגה שאני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים - דלא תימא מהדר הוא דקא הדר ביה דמעיקרא דבעי מיסר נפשיה בגדולים אמר דג ובסוף הדר ביה ואמר דגה קמ"ל דלא אמר הכי אלא מכולהו אסר נפשיה:
דילמא פלטיה דג גדול ובלעיה דג קטן - ואע"ג דההוא נמי דבלעיה בסוף גדול מליטרא היה נקרא קטן בערך הראשון:
אלא והדגה אשר ביאור מתה קטנים מתו גדולים לא מתו - בתמיה והא כיון שהיאור נהפך לדם ודאי מתו [להו] בין גדולים בין קטנים:
אמר הרי עלי ציחין מאי - מי מיתסר בציר ובמורייס או לא דמשום הכי מיקרו דגים קטנים כבושין צחנה מפני שהציר היוצא מהן ריחו נודף מלשון ותעל צחנתו ומיבעיא ליה אי אמר ציחין דמשמע רבויא אי משתמע ביה נמי ציר ומורייס או לא:
מתני' הנודר מן החלב מותר בקום - קום היינו מים היוצאין מן החלב וקורין לו סיר"ו:
ר' יוסי אוסר - בגמרא מפרש טעמא:
מן הקום מותר בחלב - לפום לישנא דמתני' משמע דר' יוסי נמי מודה בהא ומיהו בברייתא בגמרא פליג:
הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין טפילה - דלא תימא מפני שרוב הגבינות מלוחות הן סתמא מלוחה משמע קא משמע לן: