**שלש אמות.**פיר' לעיל שלכך קראן אמות שהן עיקר תולדות שמו"א:

**זכות.**פי' לעיל:

**לשון.**דבר הנילוש והמעורב:

**שלש אמות אמ"ש סוד גדול ומופלא.**פיר"ס אמ"ש הוא שם גדול ב"ה ובו יכולין להשתמש באמירתו וללכת יחף על האש:

**וחתום בשש טבעות.**פיר"ס שלש של אמ"ש מתחלק לששה פנים ובסמוך אפרש להו:

**יוצאים אש ומים.**פי' בפ"ב כשאמר שי"ן שרקה ועלתה למעלה וכשאמר מ"ם דממו מים למטה ושקע הרוח בינתים ולו קצת מתולדות האש שהוא חם וקצת מתולדות המים שהוא קר.

**ה"ג ומחותל בהן זכר ונקבה.**ופיר"ס אש שהוא זכר עולה למעלה לעולם וגם חומו יותר למעלה מלמטה וסימן לדבר קדרה על האש ומים נקבה ויורדין למטה ולכן כשהמים בתוך הענן שהוא של אש ומתאוה הענן לעלות כדרך תולדות האש והמים מתאוין לרדת כדרך תולדות נקבה, ואז הרוח שהוא ממוצע בינתים ומחותל בו זכר ונקבה מעלה אותם לעננים בע"כ של מים למעלה עד לרקיע. ואך לעולם אין הרוח למעלה מעננים. וע"ז פר"ס מה שאנו שומעים ברקים ורעמים היינו מצפייתן של הקב"ה נראו הברקים ומצוה את הרוחות להוליך את העננים ומשמיעים קול כקול שבט המכה על האויר והומה ואינו נראה. ולעולם אין צפייתן אלא בקיץ שהבורא ית' צופה ומביט אל הארץ ומרחם עליה מפני שהיא תאבה למים לפיכך לעולם לא יהיו בימות הגשמים לא רעמים ולא ברקים.

**ויס"ג מתחלקים זכר ונקבה,**ופיר' כל דבר שבעולם בין כוכבים בין מזלות בין כל דבר בעולם ובריות בארץ ובימים זכרים ונקבות הם וכן כל הפירות והצמחים:

**שלש אמות הן שמים נבראו תחלה מאש.**פיר"ס מאש שיצא מן המים כמו שמפרש בפ"ק, אויר נברא מרוח. מרוח אלהים חיים נעשה רוח שהוא אויר:

**בינתים בין האש ובין המים,**ויש לו משתי תולדותיהן שהוא חם ולח:

**בנפש ראש נברא.**מאש נקל להבין שכשתכסה עיניך שלא יבא עליו אויר והוא נסתם ותזיז אותן דומה לך שיש אש בתוכן במראיתן, בטן ממים והוא קר ממאכל וממשתה של גויה:

**שלש אמות חקקן.**פי' לעיל עשה דמות צורתן:

חצבןבאמירתן,

**וצרפן.**שהמליך פעמים שי"ן קודמת ופעמים מ' ופעמים א':

**וצר בהן.**ע"י הצירוף באמירתן שלש בעולם ושלש בשנה ושלש בנפש ומפרש והולך כיצד המליך אות א' וכו':

**כיצד המליך אות א' ברוח וקשר לו כתר.**פיר"ס שהמליכה והושיבה בראש תיבתן:

**וצרפן זה עם זה.**שחבר האותיות זו בזו, ובצד הא' אמ"ש, והשני אש"ם, וכן המליך מ"ם ושי"ן:

**זכר ונקבה.**פיר"ס דע לך כי יש אויר בעולם מוליד ומצמיח זכרים, וגם יש מצמיח נקבות בין בפירות בין בבריות, ויש רויה בשנה מולדת ומפרה בין זכרים בין נקבות. וכן בעולם כשהשי"ן בתחלת התיבה ואין מ"ם סמוכה לה בסופה זכר, ושש טבעות האמור למעלה אלו הן אמ"ש אש"ם מא"ש מש"א שמ"א שא"ם: