גמרא אבל דרכום לא. ועי' פי' הרשב"ם. ולכאורה קשה מאי איריא חלק בכורה אפי' ממונו ממש קנו. וי"ל דאשמעינן דאפי' לא כוונו לגזול ממנו אלא עדיפותי' במה שהוא בכור וסד"א כמו שאביו אינו יכול להעביר חלק בכורתו אפי' לריב"ב ע"י מי שראוי ליורשו כדלקמן (ק"ל ב') ה"ה אינהו נמי ולא קנו קמ"ל:

שם קא סבר אין לו לבכור קודם חלוקה ומה דאתא לידיה אחיל כו'. ההגה' שבגליון בשם רש"ל תמוה ועי' הגהת הב"ח:

**ר"ש ד"ה אבל דרכום. ור"ח פי' כו' ולא נהירא כו' עד שיטול חלק כו'.**ל"י מה זו השגה דהרי הר"ח כ' אבל אם דרכום וחלקו ור"ל שוה בשוה וכה"ג מיירי בענבים ובצרום וכן מבואר להדיא בהרמב"ם פ"ג מהל' נחלות ה"ו: