גמרא מסייע ליה לרב כו'. הא דאתחיל מסיפא דברייתא ואח"כ מפרש מציעותא יהושע כ' ספרו ולבסוף הרישא משה כ' ספרו. דזוטר זוטר נקיט ברישא ופסיק להו וכדאמרי' רפ"ב דבכורות:

שם ומשה אומר וכותב. עי' מנחות שם בפרש"י ותוס' ודלא כהגהת הב"ח:

**שם מי יתן אפו ויכתבון מלי.**כצ"ל:

**שם איפה הם רועים.**כצ"ל:

**רש"י ד"ה כתבו יחזקאל. של"נ נבואה ליכתב בח"ל כו' וכן ס' דניאל כו' וכן מג"א.**מוכח דגם כתובים ל"נ ליכתב בח"ל. וקשה מהא דעזרא כ' ד"ה עד יחוס עצמו ועלה:

**רש"י ד"ה תניא כמ"ד. כלומר הך כו'.**כצ"ל:

תד"ה ועל ידי. וי"ס כו' וקשה כו' דמנ"ל כו' ע"י אברהם. גם לגי' דידן קשה אדפריך וליחשוב נמי איתן האזרחי יותר ה"ל ליפרוך מנ"ל אברהם:

תד"ה חזקיה. דמנשה בן בתו כו'. ר"ל בן בתו דישעיה כדאיתא בברכות (י') בע"י (כי בגמרות שלפנינו נשמט ד"ז) דחזקיה נסיב ברתיה דישעיה וממנה נולד מנשה: