**ר"ש ד"ה א"ל ר"א. גבי מלוה שאבד שטרו דכותבין שובר ללוה ויפרע חובו למלוה או פרע מקצת חובו שנכתוב לו שובר והכא גבי מו"מ כו'.**כ"נ דצ"ל:

בא"ד וטורף הקרקע מיניה דלוקח הס"ד ומה"ד ותברא והוא ציון על ושובר שבגמרא ולפניו היה הגי' ותברא. והוספת רש"ל לא מחוורא:

ר"ש ד"ה אחריות. בין בשטרי הלואההס"ד ומה"ד דלא כתב והוא ציון בדברי ר"א וא"ש מלת לא וכ"נ כוונת הרש"ל:

**ר"ש ד"ה רבי סבר. שהרי שמעון כו' מסר לי כו'.**כצ"ל:

בא"ד וגם החזקתי בשדה שלש שנים. לפי מה שפירש לקמן בדרשב"ג דהיינו דא"ל לך חזק וקני כו' הלל"פ גם הכא כן:

**תד"ה בעלמא. אבל בשטרי מו"מ אם יפסיד כו'.**נראה דר"ל אם יחזור וימכרנה למוכר ושוב יחזור ויקנה ממנו. והשובר פוסל כל השטרות שיצאו על שדה זו ע"ש הלוקח הזה. ולכן גי' רש"ל שמא יפסיד פעם אחרת נכונה:

**תד"ה בחזקה. וקיי"ל דבצריך לברר קא מיפלגי.**כ"ה הלשון בסנהדרין שם ולכן הגהת הב"ח לל"צ:

בא"ד כדאשכחן בד' אחים כו'. וכה"ג כתבו בפסחים (קט"ז) ד"ה כולו ועמש"כ שם: