תד"ה והא. דמדלא מיחה ג"ש כו'. ולעיל (ו' ב) ד"ה ואי חבריה כתב בשם הרשב"ם (בלי חולק) דהאי חזקה הוי לאלתר. ואולי דוקא לפי שלא באו בטענה בעי ג"ש אבל בטענה גם הריב"מ מודה דלאלתר הוי חזקה. וע"ש ברש"י בד"ה תו' אחזיק להורדי:

**תד"ה בית. דמודו רבנן דבית ד' כורין הוי שגר היונה.**והא דאמרינן לקמן דמישט שייט' עד שלשים ריס עתוי"ט ונ"ל לפרש ע"פ מש"כ התוס' בשבת (מ"ט) בשם המדרש דיונה בשעה שהיא יגיעה פורחת באחת ונוחת באחת. ומלא שגר נקרא כ"ז שהיא פורחת בשתים והוא בבית כור. ואח"כ נעשית יגיעה ופורחת באחת ושייטא עד שלשים ריס ואח"כ חוזרת לשובכה: