במשנה אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר. נ"ל דה"ה לנבלות וקברות ונקיט במאי דסיים ועמש"כ בס"ד בפ"ב דפאה מ"ז ולעיל (י"ח) בתד"ה ואם:

שם ומרחיקין את המשרה כו'. ופי' הנ"י דהיינו נ' אמה ע"ש. וכ"ע התוי"ט וע' בד"ה ר"י דעת הרא"ש ודעת הרמב"ם. משמע דר"ל דפליגי עליה. וכ"מ מדבריו שם. ותמוה דהנ"י לא כתב הרחקת נ"א אלא לדעת הת"ק והם כתבו אליבא דהלכתא דקי"ל כר' יוסי ולזה גם הנ"י מודה כמבואר בדבריו ע"ש. רק שחולק על הרמב"ם במה דמצריך להרחיק ג"ט גם בחרדל ולהנ"י א"צ וכ"נ דעת הרא"ש וכ"כ הטור:

גמרא איבעיא להו ר"ע ה"ק כו'. לכאורה גם בהת"ק יש להסתפק כמו כן ה"ק א"ע בורסקי (בסמוך) אלא למזרח אבל לשאר רוחות א"ע אלא בהרחקת נ"א א"ד א"ע כו' אלא למזרח בהרחקת נ"א ולשאר הרוחות א"ע כל עיקר:

שם אבל שלוחיך למקום שמשתלחין משם מחזירין כו'. כאן שייכא הגהת הגרי"פ בילקוט כו':

**רש"י במשנה ד"ה אלא למזרח. לפיכך אינה מביאה הריח לעיר.**כצ"ל:

**רש"י ד"ה אתה הוא ה'. בתריה וצבא כו'.**כצ"ל:

תד"ה וצבא. וריצב"א כו' הארון כו' היה במזרח בית קה"ק. התוי"ט תמה עליו ועל הרמב"ם שכתבו שהיה במערבו מגמרא מגילה דה"ל עשר אמות לכל רוח. ואישתמיטתיה פי' הרשב"ם לקמן (צ"ט) ד"ה ארון שעשה משה ע"ש: