גמרא. רבן עוקבא ורבן נחמיה ב"ב דרב כו'. וכ"א בחולין (צ"ב) וע' פסחים (קט"ו ב) ול"ע עס"ד הב"ח שהגיה ב"ב דר"ח:

ר"ש ד"ה רברבי. אמר רב האי כו' דחזיתיניה לר"מ מאחוריה. וכ"ע הרש"ל שרי ליה מרי' ל"ד הוא רבי כו' וכ"א בירוש' כו'. התוס' במנחות (ר"ד ק"ד) הביאו ג"כ הירושלמי ואפ"ה גרסי בהא דעירובין רב אלא שכ' די"ג רבי משום עובדא דירוש':

תד"ה ברם(בסופו). והא דכתב לה לשון מכר כדי כו' שיאכל הפירות כי המכר מבטל הקנין. לרבא לקמן אפי' היכא דהמכר קיים כגון במעות שאינם טמונים ג"כ אוכל פירות. ולא הוצרכו לטעמא דהמכר בטל אלא אליבא דר' אלעזר:

**תד"ה קבל. ואם תקף הבעל מידה שוב אינה יכולה כו'.**כצ"ל: