גמרא הוא סבר כנגדו הוא קונה ובדברים ס"ל כרב דאין בהם משום מח"א. כ"כ המהרש"א לקמן ודוחק ול"נ כיון דיהב ליה מקצת דמים ע"כ לא סמכי דעתייהו אדבוריה ושוב אין כאן משום מח"א כדאמר לקמן בבנו של ר"י בן מתיא:

רש"י ד"ה הוא סבר. אי מכירת קרקע כו'. ועי' הגהת הב"ח ולכאורה תמוה דהא מדאמר לקמן מאי לאו ה"ה למטלטלין וכן ממה שתירץ לא מטלטלין כו' מוכח דבקרקע לכ"ע קני כולה אבל נראה דפירושו מוכרח לפי ס"ד דהמקשה דא"ת דגם רב מודה בקרקע ול"פ רק במטלטלי א"כ מ"ק מאי לאו ה"ה במטלטלין כיון דרב גופיה מחלקם ולא ה"ל להקשות רק מ"ש ואפי' בלא הברייתא אלא ע"כ דהוה ס"ד דפליגי בתרוייהו דאין לחלקם כדאמר מאי לאו ה"ה כו' והמתרץ השיבו לא כו' ור"ל א"כ י"ל דל"פ בקרקע: