גמרא לאו דכ"ר במשקלות ל"ל. ק"ל דלמא בא להזהיר אף אם מוזיל ליה בכדי חסרון המשקל ועושה כן להרגיל הקונים לבוא אצלו:

גמ' שם ובמשורה שלא ירתיח. עפרש"י ויל"פ כפשוטו ע"פ המבואר בס' הטבעיים דמשקה כשהוא חם מכיל יותר מכשהוא מצונן מפני התפשטות נקבי הפארו"ס אח"ז מצאתי שכוונתי בזה לפי' הערוך בשם ר"ח בערך רתח:

גמ' שם משורה שהיא א' מל"ג בלוג. בגליון ש"ס החד' הוגה מל"ו וכן הגיה המע"מ מגמרא דב"ב אבל הרמב"ם בפ"ח מהל' גניבה ה"ז כ' מל"ג והרד"ק ביחזקאל ד' העתיק א' משלשים בלוג:

רש"י ד"ה ע"כ רבית קצוצה. וכופין כו'. גם ריו"ח דל"ל כופין קרי רבית קצוצה דשם זה הונח על רבית דאורייתא:

תד"ה מות. ותו לא מצינו מיתה גבי ממון. מה יענו למות יומת דכתיב ביה דמשמעו בב"ד כמש"כ בסנהדרין (טו ב) ד"ה אימא: