גמרא הא מני סומכוס כו'. וכתב הנ"י דהא דסתם תנא כסומכוס משום דבעי למיתני כולהו דיני כו' וכ"ע התו"ח מה יאמר במ"ד (היא לקמן ריש ד"ק) דסתם ברישא יחלוקו כסומכוס ובסיפא קתני יחלוקו לד"ה וז"א דמשמע שם בגמרא דגם יחלוקו דסיפא דסומכוס היא וכ"כ שם הנ"י:

גמ' שם שכרה בבעלים כו' מהו שאלה בשכירות ודאי לא שייכא. מפרש"י משמע לי דעל גנבה ואבדה לא קמב"ל שהרי חיובייהו שייכי ג"כ בשכירות כי קמב"ל בנאנסה מפני דחיובה ליתא בשכירות (וכאן לא שייך הק"ו דלעיל (צה) הואיל דאיכא טעמא) והתוס' לא הבינוהו כן לכן הקשו עליו מבעי' ד' ואידך צד דתפסיק לה שאלה הוא משום דתרי שייכי ל"א ותן לחכם ויחכם עוד:

רש"י ד"ה ואמאי. אע"ג דאוקימנא בכופר ומודה כו'. ובאר התוי"ט כגון שטענו ב"פ שאולות והודה בא' שמתה בפשיעה כו' ל"ד דהכי הל"ל דהודה בא' דשאולה מתה (ואפי' כדרכה):

**רש"י ד"ה וכן בשעה. או ביד בנו ועבדו כו'.**כצ"ל וכ"ה בהרע"ב: