**גמרא פרה שילדה מין עז אין פודין כו'. אלא זיל בתר אימי' כו'.**תמיהני על הרמב"ם והפוסקים שהשמיטו דין זה ולא כתבו רק דין דנדמה דלהרמב"ם בדיעבד פדיונו פדוי ולהרא"ש הוי ספק פדוי. ובזה מוכח בסוגיין דודאי אינו פדוי:

**רש"י ד"ה להלן. בפסח.**כצ"ל:

**רש"י ד"ה לכל השמות. דכתיב שה מן הכבשים כו'.**מצויין בשבוש וצ"ל (שמות יב):

**רש"י ד"ה בן פקועה. פסול לפסח כו'.**עיין בחולין שם בתוספות:

**רש"י ד"ה קמ"ל. דדין כלאים אית ליה כו'.**כדאמר בר"פ מום קבוע הוא כו'. צ"ע דלפ"ז לא היה ראוי למילף מעשר מקדשים לפסול כיון דאפי' בע"מ גמור גלי רחמנא דקדוש במעשר:

**רש"י ד"ה אין איסור. דאית בה קדושה כו'.**כצ"ל: