גמרא ודילמא מעיקרא לא כוון דעתו כו'. לקמן ל"ג ב' ושם. וק"ק דהתם מסיק חברותא כלפי שמיא וכו' ויש לחלק:

רש"י ד"ה בצבור שנו. משום דשמע ליה מש"ץ. וקשה מדלעיל (כ"ט ס"ע א') וכן הטור סי' תכ"ב לא נתחוור בפירושו זה:

תוס' ד"ה והתניא. דהא אמרי' בסמוך כו' ר"ח ערבית א"מ כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה תפלין. ומשרתו עלי. ברש"י שאצל הרי"ף הגי' ומלכותו וגי' דהכא נראה ג"כ לפרשו מלשון ותהי המשרה על שכמו (ישעיהו ט׳:ה׳):