גמרא מי שאכל שום כו'. המציינים שכחו פה לציין לשבת (ל"א ב') וכן משם לכאן:

[שם קונם יין כו' אסור בחדש ומותר במיושן. הדיוקים סתרי אהדדי לענין ישן ועמש"כ שם בנדרים ודע דבמשנה שם איתא דמותר בכל יין ול"ק אהדדי לפי המבואר שם (כ"ו ב') ע"ש וכאן נראה להגיה כדתניא וצריך לעיין מדוע לא הביא הש"ס מהמשנה] :

שם הא בדחמרא כו'. הא' קאי על הברייתא הב'. והשני קאי על הברייתא ההובאה בראשונה. וכן הג'. ש"מ דאין הש"ס מקפיד בזה וכן לקמן (נ"ג) הא דאיכא אדם חשוב כו'. ולכאורה מזה סתירה להתוס' גיטין (סד"ז) ומנחות (ס"ד פ"ד) דדייקי בכה"ג ע"ש. וי"ל דכאן רוצה הש"ס להקדים בכולהו תירוצי דחמרא ברישא. וכן לקמן דאיכא ברישא [וכצ"ל בב"מ (כ"ה) בתירוצי דורמינהו בין לפירש"י ובין לפי' התוס' שם] אבל קשה מדברי עצמם בשבת (ס"ד י"ב) ע"ש:

רש"י ד"ה אספרגוס. עיין פסחים קי"ב ברשב"ם ד"ה אספרגוס:

[רש"י ד"ה חי. אבל לברך עליו חי הא אמרן במתני' כו'. אינו מדויק דה"ל לאתויי הא דריב"ח דמודים חכמים לר"א בכוס של ברכה וע"ש בתוס'] :