**גמרא אר"ה ל"ש כו' אבל ניסת אין מדירין אותה כו'.**פשוט דלשמואל לעיל דחוץ לב"ד משביעין אותה אפי' ניסת נמי וכ"מ להר"ן ושכן כתב הרמב"ם:

**שם רנ"א א"צ רב פפא אמר צריך.**לכאורה הי' נראה יותר הגי' שהביאו התוס' בבכורות (מה ב) רב ששת במקום ר"פ. כי ר"פ הי' תלמיד תלמידו דר"נ. אולם מצינו כהאי טובא בתנאי כמש"כ בפסחים (עז) בס"ד ע"ש:

**שם ותני עלה נודר ועובד יורד כו'.**כצ"ל:

**רש"י ד"ה ברבים. בפני עשרה.**עי' לקמן (מו) דר"נ גופיה ס"ל דרבים היינו שלשה. ובתוס' הגי' שם רנב"י וכ"ה הגי' בכתובות (עה). ועי' לעיל (לא ב) תד"ה אנא. אח"ז מצאתי להפ"י שהעיר בזה:

**רש"י ד"ה משום איסורא. אם אעבור עבירה כו' ורוצה לעבור העבירה.**זה מיקרי לא חל הנדר דלרב פפי בנדרים (צ) לכ"ע אין החכם מתיר ופסקו הפוס' כוותי':

**תד"ה אבל. וכן קשה בסמוך דפריך וליחוש דילמא אזלה לג"ח כו'.**לכאורה זה ל"ק דאי תימא דידירוה של"ת ככר זה כו' א"כ אפי' ניסת נמי:

בא"ד ולר' אליעזר(כצ"ל) כו' שיכול כו' שעתידה לידור א"ש. תימה דהשתא אדרבה תתחזק יותר הוכן קשה כו':

**תד"ה קסבר. דקאמר ר' אליעזר כשהוא מגרשה כו'.**כצ"ל ביו"ד: