**גמרא וחוששין משום זנות.**בהגרי"פ מצינו חוששין לקולא כו'. וכ"כ התוס' בקדושין (נ ב) בד"ה ה"ג. ועי' לעיל (מ ב) תד"ה חיישינן ובהרא"ש שם. וכן לקמן (פט ב) חוששין לאמתלא הוא ג"כ לקולא:

בירושלמיאחר שהביא מחלוקת זו דריב"י ורבנן ואמרו דב"ה דהמגרש א"א ולנה עמו בפונדקי כריב"י. איתא לאידא מילה ר' אלעזר אומר ליורשה כו'. ועי' בראב"ד ובמ"מ בפ"א מהל' נחלות ה"ט דפירשו דקאי על ריב"י דאמר חוששין לקדושין. ולהק"ע נעלמו דבריהם ופי' דקאי אר"י דמתניתין והגיה כרצונו ונשאר בקושיא בש"ק ע"ש:

**בסה"ע ויורשה ומטמא לה.**קשה דזה פשיטא דהרי ודאי לא היתה כוונתו אלא אם ימות הוא קודם ובתוספתא ל"ג להו:

**תד"ה נתן. ומיהו לר"א כו' נקט נמי שפיר כו'.**עגה"ש. ובנו"ב מ"ת חלק א"ע סי' ד' כתב ישוב נכון בסתירת דבריהם ע"ש: