**רש"י ד"ה ה"ד. א"נ ביאה שלאחר חופה כו'.**עי' בהגמ"ר סי' תקמ"ו שהביא בשם רש"י דחופה שקודם קדושין ג"כ מהני. אבל לכאורה אינו מובן מה דחקו שלא לפרש דר"ל ביאה שלאחריה היתה החופה דומיא דכסף שע"י חופה ועי' בסמוך ישוב לזה:

תד"ה זו שביאתה מאכילתה ע"י חופה א"ד כו'(כצ"ל) וא"ת ונימא דיו אסוף דינא כו'. לכאורה תמוה דכיון דיליף הק"ו מביאה וחופה יחד מאי שייך לומר דיו. וא"ת דיו כזה תיבטל כל דיני ק"ו למשל אם היה יליף אף מביאה לחודא נימא ג"כ דיו מה התם ביאה אף כאן ביאה. ואולי משום דלא הזכיר בהק"ו אלא ביאה לבדה משמע דעיקר הק"ו ממנה וחופה איננה בה אלא תנאי וס"ל דחופה הקודמת לקדושין לאו כלום הוא. ובזה יובן פרש"י שפי' דביאה מאכלת אף לאחר חופה ודו"ק:

**תד"ה רבינא. פי' רבינא בא כו'.**כצ"ל: