**במשנה רי"א כ"ש מין קללה אין מברכין עליו.**ערש"י [שפי' חומץ ונובלות וגובאי ע"י קללה הן באין] והרמב"ם פי' [וכן פי' גם הרע"ב] דלא קאי רק על הנובלות ועל הגובאי ותר"י בשם י"מ [הובא בתוי"ט] פי' דלא קאי רק אחומץ ונובלות. ול"נ כן מהגמרא דקאמר למ"ד דנובלות הם תמרי דזיקא קאי ר"י אשארא ולדבריהם אינו אלא אחדא. [ובר מן דין קשה לפי הי"מ דלפי"ז הך דגובאי היא משנה שאינה צריכה לא לת"ק (ראה שנות אליהו) ולא לר"י. ועי' ירושלמי בפרק זה על המשנה א' דיש שהיו מברכין על בשר בורא מיני נפשות. ולפי"ז גובאי דהוא מין קללה לת"ק מברכין שהכל וצ"ע שם. המעתיק]:

**[במשנה הביאו לפניו מליח בתחלה.**ראה רע"ב ותוי"ט. ומרש"י (מ"ד ע"א) ד"ה פירות גנוסר] נראה להדיא שמפרש דהמליח הוא מפירות גנוסר וכ"נ שפי' תר"י. עמ"א סי' רי"ב סק"ב ובזה שוב לא יקשה קושית התוס' ונדחו ג"כ דברי התור"ע במש"כ ברבוי דזה הכלל ע"ש:

**בתוי"ט ד"ה תאנים וענבים כו' לא שנאן כסדרן בכתוב גפן ותאנה כו'.**נעלם מכ"ת קרא מפורש ותאנה וגפן ורמון (במדבר כ׳:ה׳). [ראה מה שכתב בזה בנימוקי הגרי"ב. המעתיק]: