**וגשרים כו' שיש בהם בית דירה.**לעד"נ לפרש דדרך הגשרים להיות מגופפין מלמעלה (מצדיהן לעברי הנהר מדין מעקה עי' בשו"ע חו"מ בסופו ובראשו שלא יעברום בלתי דעת המוכס עושין בהם שומרים) ואמר שאם יש בהן בית דירה להמוכס אז כל הגשר כמו שהוא גדול מתעבר עם העיר דומה לפי' ר"י בתוד"ה ל"צ לקמן (נ"ה ב') לענין מערה (ופי' הרר"י בזה הביאו ג"כ התוי"ט לא מחוור ע"ש) וכן יתפרש קבר ובכה"נ וכל הני דחשיב (שם) בברייתא:

**בתוי"ט ד"ה ועושין אותה כו'.**גי' זאת ישרה בעיני התוי"ט ומפרש בשם הרמב"ם דקאי על המדינה ודלא כגי' רש"י "אותן" ול"נ פשוט דאף לגי' אותן יל"פ דקאי על הערים שהזכיר התנא בר"ד בלשון רבים:

**שם בד"ה כמין טבלא כו' כתב רש"י כו' שהרי רחבן למדת העיר היא אם קטנה כו'.**פשוט דר"ל על כל אחד מתחומי צדדי העיר טרם מילוי הקרנות שהם אלפים על אלפים בכ"א מהן לפי' הב"י בכוונתו הביאו ג"כ התוי"ט תמוה ע"ש:

**במשנה. רובה כו' למקום שריבה.**מפי' הרמב"ם משמע דמפרש ריבה למקום אחד היינו ד"מ לרוח מזרחי ריבה ממדה ראשונה ומיעט למקום אחר היינו דלרוח מערבי מיעט ממדה ראשונה שומעין למקום שריבה ומשמע דלרוח מזרחי שריבה שומעין לו אבל לרוח מערבי שמיעט אין שומעין לו ולכן פריך שפיר אמאי לא ומשני אימא אף כו' ור"ל דבאמת שומעין לו לב' הצדדים בין להקל ובין להחמיר ונכון מאד. ועי' רש"י ותוס' שנדחקו בזה:

**בתוי"ט ד"ה מהלכין כו'**ע"ש מה שדקדק התוי"ט מלשון הרע"ב שכתב ומשלימין דמשמע דנחשבת עכ"פ לד"א אינו כלום שהרי גם בגמ' איתא ומשלימין לו את השאר וע"כ יפרש הרר"י דר"ל דמשלימין לו על כמות המדה שעד העיר אבל אנכי תמה איך יפרנס לשון המשנה מה שנשכר הוא מפסיד הלא משתכר ד"א שנותנין לו במקום ערובו: