**במשנה וכל שא"י לשמור את גיטה א"י להתגרש.**לפר"ת יל"פ דה"ק דבקטנה כזו אפי' רבנן מודו דא"י להתגרש ע"י עצמה:

**בתוי"ט ד"ה ר"א אוסר מיד כו' וברפ"ח כו'.**ע"ש בשנ"א ותראה איך שהתוי"ט שם וכאן העתיק הירושלמי בשבוש:

**בתוי"ט ד"ה רשש"א אף המסוכן כו' חולה כו'.**ומחלה כו' וקשה כו'. ובירושלמי הביאו הרא"ש איתא תני אף החולה וכ"מ ממשנה דלקמן הבריא שאמר כו' משמע דוקא בריא:

**[בא"ד והוא אדם שקפץ כו' ובמשנה ה' כו'.**נ"ב כ"ה מפורש בירושלמי כאן ובפאה פ"ג חולה כדרך הארץ מסוכן כל שקפץ עליו החולי ע"כ וחידוש על התוי"ט שלא העיר כן מהירושלמי שהוא בעצמו הביאו בסוף הדיבור. ואח"ז ראיתי שהרא"ש והמ"מ הביאו ג"כ את הירושלמי. מהגרמ"ש]:

**במשנה כל השומע את קולו יכתוב גט כו'.**נראה דאף דתנן לקמן אמר לעשרה כו' כולכם כתובו כו' וכולם חותמין. הכא סגי בתרי אף דאמר כל דר"ל שנים מכל השומעים עי' סנהדרין (פא) אלא באחת מכל אלה כו' וכולכם שאני שהיו כולם בפניו וידעי להו:

**שם במשנה הבריא כו' רצה לשחק בה.**בתור"ע אות ע"א נתקשה בזה ע"ש. ול"נ דבא לומר דאע"פ שנסע תיכף לדרך רחוקה (שלא בדרך מדבר) ונשתהה שם (עי' ב"ש סי' קמ"א ס"ק כג) וסד"א דודאי כוון שיתנו לה ג"כ קמ"ל דאמרי' רצה לשחק בה:

**במשנה אמר לשלשה תנו כו' מפני שעשאן ב"ד.**ק"ל דלמא כוונתו לשנים מהם כדלקמן באמר לעשרה כו' ושנים חותמין: