**במשנה רש"א אם נודע כו' ומשנתמנו פטורים.**התו"ח מביא בשם הירושלמי דטעמו משום שהגדולה מכפרת ולפ"ז הוה א"ש דל"פ ברישא ודלא כפרש"י וכ"ה להדיא בירושלמי אבל מגמרא דילן לעיל (ג) גבי מרובין ונתמעטו וכן לקמן (יא) בבעיא דר"ז אכל ספק חלב כו' מוכח דל"ל הא דירושלמי מ"מ י"ל דל"פ ברישא משום דילפינן מקרא שהביא הרע"ב (והוא מהרמב"ם) דאזלינן בתר חטא ואולי אף לרבנן צריך קרא דל"ת הואיל ואישתני דינא אשתני קרבן עי' כתובות (מ"ה) ובמש"כ שם בס"ד וילפי מזה דה"ה לחטאו עד שלא נתמנו ור"ש לא יליף ודלא כהתוי"ט שכ' דא"צ להקרא ודע דכעין זה מצינו לר"ש בפ"ה דתרומות מ"ח ע"ש:

**במשנה בזמן ששניהם עומדים בקלקלה האיש קודם לאשה.**פי' הרמב"ם והרע"ב אחריו שהאיש אין דרכו בכך כו' והוא מהירושלמי וק"ל תיפוק ליה שהוא מקודש ממנה:

**במשנה אבל אם היה ממזר ת"ח כו'.**נראה דדוקא נקטיה משום דגם הוא מטפה כשרה אבל נתין ואינך לא:

בריך רחמנא דסייען