**במשנה השליח מעל פי' בתוס' כדאמרינן כו' דילפינן חטא כו'.**והרע"ב כתב מקרא דואשמה הנפש ההיא כו' והוא מפי' הרמב"ם ועתוי"ט. ואנכי תמה דהרי מקרא זה לא כתיב אצל מעילה רק בגזל הגר בפ' נשא:

**שם כולן מעלו.**התוי"ט העתיק הירושלמי מה שמחלק בין הא דהכא להא דתרומות פ"ד מ"ד ע"ש. ול"נ דע"כ גמרא דילן ל"ל הך חילוק דהירושלמי דא"כ היאך רצה לפשוט ממתניתין בעיא דאמר לשלוחו זבין לי ליתכא ואזיל וזבין ליה כורא דהתם הרי זבין בב"א ודומה להך דתרומות. וע"כ צריך לחלק לגמרתנו כמו שחילק הר"ש שם בתחלה מדעת עצמו ע"ש:

**במשנה כיצד יעשה נוטל כו'.**עפרש"י ותוס' וכ"נ מהרמב"ם בחבורו בפ"ז מהמ"ע ה"ו. דבהקדש יכול לחלק אף שהוא ברשות אחר כמש"כ התוס' בב"ק (ס"ח ב') ד"ה הוא. והרע"ב נמשך אחרי הרמב"ם בפי' ולא מחוור:

**בתו"ח ד"ה ואפשר דאתיא כר"י דסבר מב"מ לא בטיל.**זה אינו למש"כ התוס' במנחות (כ"ב ב') ובש"מ דביבש ביבש אפי' ר"י מודה דבטיל ע"ש: