**ברע"ב ד"ה וחכ"א כו'.**וכש"כ בת שנתה כו' דכתיב עגלת בקר. ק"ל נימא דאתי למעוטי בת שנתה וכמו עגל בן בקר (בר"ה י') דהוה דוקא בן שתים כפירש"י ותוס' שם. ודומיא דפרה בת שלש דקאמרי דלמעוטי פחות קאתי:

**תוי"ט ד"ה ופרה.**הא בת שתים לא קא ילדה כדאיתא כו'. ק"ל דאדרבה דמהא דבכורות מוכח דמיעברה בתוך שתים. דהא משמע דאם יתירה על ג"ש אפי' יום א' וילדה הוי ספק (וכ"נ מפירש"י בע"ז כ"ד ב') דילמא כבר ילדה בבית העובד כוכבים אחר ג' חדשים משנכנסה לשנת ג'. דהא ט' חדשים עד תשלום שנת ג' ע"כ היו ימי העבור דהנולד עתה בבית ישראל. דבנדה (כ"ד ב') מיבעיא ליה לרבא אם בהמה גסה יולדת לז' וא"כ ע"כ היתה מעוברת כבר ו' חדשים האחרונים משנת הב'. וי"ל דהספק הוא שמא נתעברה בתחלת הג' והפילה לאחר ג"ח ועי' בסוגיא דבכורות ובתוס' שם. אבל מ"מ עדיין אינו מיושב הוכחתו של הר"ש משם. ועמש"כ בע"ז שם בס"ד:

**ר"ט קורהו פלגס כו'.**עי' א"ר. ואנכי תמה חדא דלפירושו דלרי"ש פסול להקרבה לא אתיא אליביה סיומא דהקריבו מביא עליו נסכי איל. שנית דלפ"ד אתיא דריו"ח בחולין (כ"ג) כב"ע ובר פדא כר"ט וה"ל להש"ס למימר כתנאי. (ועוד לפי הצד דקבעי למימר (שם) אליבא דב"פ דבבריא נמי מתנה הוה דלא כחד מהני תנאי). שלישית דלא אשכחן דליפלגו אמוראי בסתם בפלוגתא דתנאי הנזכרת במשנה מפורש וצ"ע:

**חטאות הצבור כו'.**עי' א"ר מה שהביא בשם הת"כ. וכבר הביאו גם רש"י ביומא (ס"ה ב'). ומה שהעלה הרל"צ בצ"ע ממנחות. עי' כ"מ ומל"מ בפ"א מהל' מעה"ק הי"ד. ומש"כ הא"ר דהא דאמר בהת"כ יהיה לרבות שעירי רגלים. הוא משום דיהיה בגימטריא שלשים במספר שעירי הרגלים ודר"ח. קשה דכולם הם ל"ב לבד שעיר המשתלח כדחשיב להו בתוספתא ריש שבועות. והוא עם שעיר הפנימי דיוה"כ ושעיר הבא בגלל הלחם בעצרת (ועי' תוס' ר"ה ח' ב' ד"ה שהחדש):