**בתוי"ט ד"ה עד חצות.**אלא הטעם כדאיתא בירושלמי כו'. נ"ב באו"ח כתב דכוונת רש"י אינו אלא על המנהג של איסור דקודם חצות. אבל על האיסור גמור דאחר חצות י"ל דמודה רש"י כטעם הירושלמי כו' ע"כ וכ"כ הצל"ח. וכבר קדמם בזה בס' בית דוד עי"ש:

**שם בסה"ד ועי' מ"ש במשנה ג' פ"ה דחולין.**נ"ב שהעיר שם ממ"ש שם התוס' והרע"ב דבערב סוכות כ"ע טרידי בסוכה ולולב כו' ע"ש. והפר"ח או"ח ריש סי' תס"ח העיר משמיה דנפשיה על דברי התוי"ט כאן מהא דמ"ש בתוס' שם בחולין כי לא עיין בתוי"ט שם:

**בתוי"ט ד"ה בן בתירה.**ול"ג בגמ' אמר ר"י הלכה כבן בתירה. נ"ב עי' בשעה"מ פרק כ"א שהשיג עליו:

שם בא"ד מיהו הר"ן חולק בזה בפ"ק דסוכה.[נ"ב עי' מש"כ בגליון מעשרות ספ"ב. מהגרמ"ש]:

**במשנה מש"נ לאכול צלי בלילי פסחים כו'.**לפי הא"נ שכתבו התוס' לקמן בר"פ ע"פ ע"ש. הל"ל דה"נ כולל התנא גם פסח שני והרי טעם דאין אוכלין הוא דמחזי כאוכל פסח בחוץ וזה שייך גם בפ"ש. ולפ"ז באלו הארצות שא"נ לאכול צלי (מ"א ר"ס תע"ו) אסור גם בליל ט"ו אייר ואף את"ל דכיון דבמנהגא תליא מלתא אמרי' דל"נ רק בט"ו ניסן. מ"מ גדי מקולס דאסור בכ"מ (דלא כרש"י לקמן רפ"ז עמש"כ שם) איסורו הוא אף בליל ט"ו אייר דגם בו אמרו ל"ר פסחים לקמן ובמשנה בפ"ב דביצה:

**ברע"ב ד"ה וב"ה מתירים.**מידי דהוה אתענית כו'. במחכ"ת נראה דאשתמיטתיה גמ' דלעיל בריש מכילתין דלטעם זה היה אסור מע"ה וע"כ טעמייהו כמ"ש התוס' שם לר"י וגם מהתוי"ט נראה דאשתמיט ליה גמ' הלזו:

**[שם מידי דהוה אתענית שהיום אסור באכילה.**נ"ב עי' בתוי"ט. ואולי הוא ט"ס ברע"ב. וצ"ל במלאכה. מהגרמ"ש]:

**בתוי"ט ד"ה מחזירין שכתב ואע"ג דהשתא כו'.**זו ואצל"ז קתני כו'. במחכ"ת ל"ד כי כפי שרוצה להעמיס שיטה זו בהרע"ב ורוצה להגיה בי"ד וס"ל דדוקא אם מתה אחר ג"י ומשום הפסד דביצים. ע"כ צ"ל דלהושיב אחרת גרע מלהושיב בתחלה וכועי"ל שבב"י לדעת הרמב"ם (ועיין בהה"מ) אם כן אין זה זו וא"צ לזו: