**תנור כו' ל"י בין מתוכו כו'.**נ"ל הא דבכירה תני עליה ול"ת רבותא טפי דאפילו בתוכה שרי כדלעיל ל"ז אא"א לשהות תנן מה לי תוכה כו' הוא משום סיפא דחזרה דהתם דוקא עליה כדלעיל (שם) ולהכי קאמר הכא בתנור ל"י בין מתוכו שתידוק הא בכירה מותר אפילו בתוכה. ואי להחזיר תנן א"כ בכירה קאמר דוקא עליה. ובתנור אשמעינן דאין חילוק בין מתוכו כו' לדייק הא בכירה יש חילוק ודו"ק:

**אין נותנין ביצה כו' בשביל שתתגלגל כו' בשביל שתצלה כו'.**הא דשני בלישנא. נלענ"ד דברישא דאיסור דאורייתא הוא כדקאמר בגמרא. לכן אסור אפי' גלגול דהוא צליה קצת. אבל בסיפא דאינה אלא גזירה דרבנן כדקאמר בגמ'. ל"ג אלא בצליה גמורה והאי בשביל שתצלה שב נמי על הא דלא יפקיענה. ודברי ת"ק הוא לא יפקיענה כו' בשביל שתצלה אלא דר"י אפסקיה לחלוק על ריש דבריו:

**שם ברע"ב ד"ה ולא יטמיננה כו' הואיל ותרוייהו דרך הטמנה כו' עי' [רש"י].**נ"ל פי' לפירושו דיטעה לומר דדרך הטמנה הוא שגורם ההיתר. דלא אסרה תורה אלא דרך בשול שהוא אצל או ע"ג האש. משא"כ בהפקעת סודרין אין לו במה לתלות ההיתר רק מחמת תולדות חמה אבל תולדות האש ודאי כאש דמיא. ולא יטעה לתלות ההיתר מחמת תולדה. ובזה שוב לא נצטרך לדברי התוס' ולמה שנדחק המהרש"א לדבריהם: