**בהרע"ב עקומות כשופר.**ולשון הרמב"ם וקראו אותן שופרות לפי שהיו בצורת שופר עגולות עקומות כו' בפ"ג דר"ה איתא שופר של ר"ה של יעל פשוט ובירושלמי תני שופרות הללו עקומות היו כו' הרי של"א זה משום שופר אלא דתני שכך היו ועגולות שכ' הרמב"ם לא נזכר שמה (ועי' חולין נ"ט ב') ובחבורו רפ"ב דשקלים לא כתב רק רחב מלמטה כו' כלשון הרע"ב לעיל רפ"ב ועי' שבת ספ"ב בגמ' ופירש"י:

**שם ד"ה שעה"נ לסמוך כו' לדר' יוסי ולדר"י ור"ש לעמוד כו'.**בעירובין (צ"ו ב' ושם) איתא דר"ש סובר ג"כ נשים סומכות רשות וע"כ הוא ט"ס:

**שם ד"ה פשפשין שערים קטנים בתוך כו'.**עמש"כ בתמיד פ"א מ"ג:

תוי"ט ד"ה שער הדלקעי' כה"ד ובמחכ"ת שגה להבין דלשכת העץ שכתב הרע"ב היינו לשכת דיר העצים דר"פ ושכח משנה ערוכה בסוף מדות דחשיב לשכת העץ בלשכות הדרומיות שבעזרה ע"ש והרווחנו בזה להבין טעם קריאתה לשכת העץ אשר נדחקו הרבה בזה עי"ש בתוי"ט ד"ה א"ש:

**שם ד"ה ושנים במערב לפי שמיעוטה של עזרה היה במערב כדתנן בפ"ב דמדות כו'.**ע"ש דקאי על הר הבית לא על העזרה אך האמת כן הוא דלא היה שם רק י"א אמה כדתנן בפ"ה דשם מ"א ולא מצינו שם איזה שימוש:

י"ג שולחנותמדלא חשיב י' שולחנות שעשה שלמה עי' מנחות (צ"ט) משמע לכאורה דלא היו בבית שני אבל ביומא (נ"א ב') מוכח דהיו וצ"ע. אח"ז מצאתי בהמפרש לתמיד (ל"א ב') שכ' דהא דלא חשיב להו משום דלא היו משמשין כלום כת"ק במנחות שם:

**בהרע"ב אחר הניתוח מסדרין אותן על השלחן.**בתמיד פ"ד מוכח דכל אבר שנתחו נתנוהו למי שזכה בו ואח"כ הוליכום והניחום על הכבש וצ"ל דכאן מיירי בעולות של יחיד ונראה דלזה כיון הגר"א ז"ל בפ"ז דתמיד מ"ג ד"ה על שלחן אלא דנפל שם ט"ס וכצ"ל ולפי שהיה מיוחד לשאר קרבנות (ר"ל חוץ מעולת התמיד) ורובן כו':

במשנה זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול.[נ"ב בזבחים (ק"ג א') ובתמורה (כג ב) ליתא תיבת גדול וצ"ע כמש"כ בגליון זבחים שם. - מהגרמ"ש]:

**תוי"ט ד"ה ואומר כו' כלומר שימכרו לצרכי חטאות כו'.**לשון מכירה אינו נופל על כסף והל"ל יוחלפו ודמי החליפין יובא בית ה':