**בתוי"ט ד"ה מכזיב פי' הר"ב כזיב משוך כו' ועוד שלא פי' ועד (הנהר) [אמנון] מהיכן כו'.**ולכאורה יותר קשה לפירושו רישא דמתניתין דקתני כל שהחזיקו עו"ב מא"י ועד כזיב והרע"ב כ' דהרצועה היוצאת מעכו (שהיא בריבועה דא"י) עד כזיב לא כבשוה עו"ב וצ"ל לפירושו דה"ק כשהחזיקו עו"ב מא"י ועד כזיב פי' וכן עד כזיב דהיא אותה רצועה שיוצאה מעכו אליה דאע"פ שלא כבשום ל"נ ול"נ וטעם שגזרו עליה אולי מפני שקצרה היא שלא היתה ידועה לכל שלא כבשוה:

**עושין בתלוש בסוריא כו'.**נל"פ עפ"י מש"כ הרמב"ם בחבורו רפ"ד שעם קצר כה"ש כדרך הקוצרים לוקה (והיינו אפי' מן המופקר) מלאו דלא תקצור (ועיין לקמן בפירושו בפ"ח מ"ו) ומש"כ שם גם אם העמיד כרי ודש בבקר (דזהו מלאכת תלוש) נ"ל דאינן אלא דרבנן ובר"פ כ"ג בשבת אמרינן דשביעית בתלוש ליתא וכפירוש התוס' שם וכללא דר"ע כפי' הא' שבהרע"ב: