**ברע"ב ד"ה המוהל היוצא מן הבור כו' דלא אפשר כו' בלא צחצוחי שמן כו'.**והוא מהתוספתא רפ"י הביאה הרמב"ם וכן איתא בשבת (קמד ב') ומשמע דמשום תערובות מעט השמן מכשיר. וק"ל מהא דפסק הרמב"ם בפט"ז מהל' ט"א ה"ד דמ"פ שנתערבו בשאר המשקין הולכין אחרי הרוב ע"ש:

**ישייר קופה אחת ויתננה לעיני הכהן.**גי' זו נראת עיקר גם בעיני הא"ר. ונלע"ד לפרש דישייר קופה אחת שלא לתתה במעטן עתה וא"כ לא נגמר מלאכת המעטן כיון דעתיד לתת גם אותה לתוכו. ויתננה היינו לתוך המעטן לעיני הכהן ומשם ואילך ישמרם הכהן:

**שם ברע"ב ד"ה רש"א מעל"ע.**של גמר לקיטת הזיתים. ולשון הר"ש של גמר. ותו לא. וכוונתו נראה כמו משתגמר מלאכתן דר"פ. וכן הגומר את זיתיו דהכא פי' ג"כ שגמר מלאכת הכנסתן למעטן. אמנם ראיתי להרמב"ם בחבורו פי"א מהל' ט"א ה"ח שכ' בדינא דר"פ וז"ל זיתים שמסקן לדריכה מאימתי גמר מלאכתן משתגמר מסיקתן כו' ע"ש והוא כלשון הרע"ב דהכא. אך קשה דהא ר' שמעון סבירא ליה בר"פ דאינם מוכשרין עד ג' ימים. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דר' שמעון דשם הוא ט"ס וצריך להיות רשב"ג והוא הנהרג. כי איך יסודר דברי ר"ש בין דברי ב"ש לב"ה. אף די"ל דמפני דקדים שיעוריה לשיעור ב"ה לכן אקדמי'. או לומר דהוא מפרש דברי ב"ש דכ"ז דוחק:

**תוי"ט ד"ה הפוצע זיתים.**של תרומה רמב"ם. נראה דל"ד בזה להעתיקו על פי' הרע"ב (והוא מהר"ש) שכתב וכה"פ אה"ת מטמא משקין להיות תחלה ונראה פשוט דכוונתו וחוזרין המשקין ועושין את הזיתים שניים אף בחולין: