**רשב"ם ד"ה לית הלכתא כתד"ר. וכיון דאמר ה"ל ונברך אסור למישתי עד לאחר בהמ"ז.**מבואר להדיא כמ"ש הרא"ש בשמו ס"י ודלא כמ"ש התוספות בשמו (לעיל ר"ד קב) עד דברכיתו בפה"ג וד"ז נעלם ממהרש"א שם:

**רשב"ם ד"ה ודעתיה. והא דקאמר רבא ל"ג כו'.**כצ"ל ומלת ליה נ"ל למחוק ור"ל לאפוקי מגי' לא סבר ליה למר הא דקאמר רבא אבוקה כו' ועיין גי' הרי"ף:

**תוספות ד"ה [רב אשי] . וי"ל דהגדה והלילא נמי הוי הפסק כו'.**נ"ל דזהו לשיטת הרי"ט (לעיל קב) בתד"ה ועקרו אבל למאי שדחו שם דבריו גם בכאן אצל"ב על כוס ב' ועל כוס אחרון וכ"פ הרא"ש סימן כ"ד:

**בא"ד וגם נראה לברך אחר כל ד"כ עה"ג כו'.**לכאורה זה סותר למש"כ בדבור שלפניו (ולעיל קא ב) בד"ה כשהן: