**רש"י ד"ה מת ביו"ט א'.**עיין מהרש"א ולישובו קשה דלמאי מייתא הש"ס הך עובדא דמעון דמזה לא מקשה מידי אבל פשוט דהש"ס פריך דלמה לא שלח להם צד היתר בדאישתהי וגם מדשלח להו לא ביו"ט א' ולא ביו"ט ב' ואם מת בי"ט א' הוה שפיר אישתהי בי"ט ב' ולישרי לכה"פ ע"י עממין:

במשנה ועושין אנומלין בשבת ריה"א כו'. רצ"א כו'. לכאורה נראה דר"י ור"צ פליגי בפירוש מילתא דת"ק עיין (פסחים קטז ב) במשנה וחותם בגאולה רט"א כו' רע"א כו' ברשב"ם ותוס' שם וע"ע (בעירובין ר"ד מח) בתוס' ותמיהני על לשון הרמב"ם והר"ב דנראה שמפרשים דג' מחלוקות בדבר וכ"נ מהטוש"ע:

**רש"י ד"ה פרוונקא. בגד ששוטחין על גיגית כו'**כצ"ל:

רד"ה ניצוצות. ותחלת שפייתן כשאין הפסולת ניכר לאו בורר הוא. כן הוא לשון הר"ן וכצ"ל: