**במשנה מחתכין את הדלועין לפני הבהמה.**עפירש"י ובתור"ע כתב דלפ"ז שייך זה בפלוגתת ר"י ור"ש דלר"י אסור כו' ע"ש. והנה מלישנא דמתניתין משמע להדיא דל"פ ר"י אלא בנבלה אבל בדלועין מודה. וטעמא נ"ל דלא מצינו בגמרא לומר לר"י מוכן לאדם לא הוי מוכן לבהמה. רק לישנא לא הוי מוכן לכלבים (פסחים נו ב' ביצה ו ב') וע' ג"כ בחולין (יד א). וטעמא נראה משום דאין אדם חס עליהן עי' לעיל (קנה ב') משא"כ בשאר הבהמות. וראיה לזה תמצא לעיל (קכח א) בתוד"ה דג ושם ע"ב בד"ה בשר. ולפ"ז ל"ד הרע"ב במש"כ בדר"י דכל מידי כו' לא מקצה ליה לבהמה. רק דלכאורה יש סתירה לזה קצת מלעיל (ס"ד קמב) ע"ש. אבל המעיין היטב יש לחלק ועי' מש"כ בס"פ מפנין:

**תוס' ד"ה תרגמא. דקתני עליה ועל החלה כו'**כצ"ל: