**גמרא מי ל"ע דיחדינהו לאשתו נדה.**ל"י מאי איריא לאשתו נדה הל"ל סתמא דיחדינהו לישיבה ואז היה ראוי ליטמא מדרס וממילא גם במת מק"ו דפכין קטנים ואיך יציל וכן לא הבינותי ס"ד התוס' במש"כ דאי ייחד טמא כו' דאע"פ שבמת א"מ טומאה כו' ומסופק ר"י בכך איך יתכן זה דכיון דיתטמא במדרס אף במת יתטמא מהק"ו הנ"ל:

**רש"י ד"ה מי ל"ע.**מה שהקשה המהרש"א דאם היה טמא מדרס מה שבתוכו ליטמא מן המדרס לק"מ דנ"מ לטומאת ז' והזיה:

תוד"ה מה(בסופו). מה לשאר כלים שכן נעשין אה"ט. עי' מה שתמהתי ע"ד בפסחים [י"ז א'] :