**גמרא אי לא מצי לא מצער נפשי'.**עי' בגבו"א. וכבר קדמו בזה הרא"ש בפ"ק דשבת סי' כ"ה בסופו ע"ש:

**שם רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי.**כצ"ל. וכ"ה בשבת (סה"ד בהקדמה) וכ"ה ברי"ף ורא"ש כאן ושם:

תד"ה דאי. ומש"ה קאמר שמואל(ר"ל בהאי לישנא משום) דלוה כו' (דקאמר רב) דוקא כו':

**במשנה אוכלין ושותין מבעו"י.**כתב הגבו"א דלהכי לריו"ח בפסחים (נד ב) בהש"מ שלהם אסור ול"א ספיקא דרבנן לקולא דא"כ ניקל נמי בבהש"מ דאפוקי יומא והוי תרי קולי דסתרי אהדדי וע"ש דהאריך בראיות. ומה יענה להא דרבי דס"ל בעירובין (לב ב) דכ"ד שהוא משום שבות ל"ג עליו בבהש"מ וכן לשמואל בפסחים שם דס"ל דבהש"מ שלהם ושל ט"ב מותר (ועמש"כ עליו בס"ד בר"ה כט) וגם אישתמיטתי' מש"כ המרדכי במכלתין (סי' תרל"א). וכן הב"י ר"ס תקס"ב בשם הג"מ דלכ"ע אסור בהש"מ דאפוקי יומא דמספיקא לא נפיק מאיסורא ועמ"א סי' שמ"ב:

**רש"י ד"ה בפלגא. קרו ויחל.**הוא כפי מה שהביא הרא"ש בשלהי פ' בני העיר ממס' סופרים ע"ש:

**תד"ה מה. דהא ל"כ בקרא אלא כו' וקדשו צום אבל אכילה לא כו'.**דעתם בפתרון מלת צום כדעת הרד"ק בשם אביו במלכים א' (כא ט) ע"ש: